כדי לגאול את העולם מהשימוש בנפט, הגורם להתחממות הגלובלית, נצטרך להמיר את משק האנרגיה שלנו במקורות שאינם מבוססים על דלקים פוסיליים ולהפסיק להשתמש במוצרי הנפט להנעת כלי הרכב שלנו. אחד הפתרונות המשמעותיים יכול להיות המכונית החשמלית, שתטען את מצבריה מרשת אנרגיה מבוססת מקורות ירוקים כמו שמש ורוח ולכן לא תשחרר גזי חממה ובכך תקטין את זיהום האוויר בערים ובכלל. בארץ חזון המכונית החשמלית ספג מהלומה עם קריסתה של בטר פלייס, אולם לאחרונה יש עיסוק מחודש בנושא בהובלת המנהלת לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה שאף יוזמת ניסוי נרחב לשימוש במוניות חשמליות בעיר אילת.

בעולם הגדול יש פרויקטים רבים ומגוונים (על הריקשה החשמלית בהודו הסובלת מבעיית זיהום אוויר קשה כבר שמעתם?), ואת הכותרות כבשה לאחרונה החברה המלהיבה טסלה בראשות היזם המיליארדר אילון מאסק. המודל החדש שלה – טסלה 3 – יעלה על הכביש רק בעוד 18 חודשים, אבל יותר מ-325 אלף איש (הנתון נכון ל-7 באפריל וגדל מיום ליום) כבר הפקידו 1,000 דולר כל אחד עבור זכות רכישה מוקדמת (אגב, ההזמנות זורמות לא רק מארצות הברית, ובעולם בולטות ההזמנות מסין). המכונית לא תהיה זולה (35 אלף דולר לפני הטבות מס) וטווח הנסיעה שלה עדיין יהיה מוגבל, ודאי במונחים אמריקאיים (קרוב ל-350 ק"מ על פי הצהרת החברה), אבל ההזמנות נערמות בקצב מסחרר, עד כדי כך שיש שחושבים שהטסלה 3 עשוי לדחוף את שוק הרכב למהפכה שלא הייתה כדוגמתה מאז הוצג מודל T של פורד בתחילת המאה ה-20.

אז האם מהפכת המכוניות החשמליות סוף כל סוף הגיעה? המספרים היבשים מראים שעד היום המכירות של כלי רכב חשמליים ברחבי העולם בכלל ובארצות הברית בפרט היו אנקדוטליים – כ-1% מהמכירות בלבד בארצות הברית או בסין, ורק במדינה אחת נתח השוק של המכוניות החשמליות הוא יותר מ-10% (נורווגיה – ראו להלן). גם אם טסלה תעמוד בהתחייבויות שלה נוכח זרם ההזמנות הגואה וגם אם השוק כולו יגדל ביחס דומה, ב-2020 עדיין יותר מ-90% מכלי הרכב בארצות הברית יהיו מונעים בדלק. כל זאת לפני שמתחשבים בירידה היחסית במחירי הנפט שחווינו לאחרונה ובאינטרסים הכלכליים העצומים שיש לתאגידי הנפט שעלולים להקשות עוד יותר את החדירה של כלי רכב חשמליים לשוק המכוניות (כך למשל, למורת רוחם של מומחי קיימות, חברת Shell מנסה לקדם את הרעיון של ביו-דלק, כלומר דלק המופק מצמחים, ויחד עם חברת פולקסווגן מתארת עתיד אופטימי אך ספק אם ריאלי של מכוניות יעילות הרבה יותר).

אז מה עושים? מתמרצים. זה לפחות מה שעשו בנורווגיה, שם הטבות מס נכבדות לרוכשי כלי רכב חשמליים הביאו לכך ש-18% (לפי ויקיפדיה המספר אפילו חצה את ה-20%) מכלי הרכב החדשים ב- 2015 היו חשמליים. גם ארצות הברית אינה מקשה אחת, וחוקים ותמריצים מקומיים בקליפורניה הופכים אותה לבולטת בתחום. חצי מהמכוניות החשמליות שנמכרו בארצות הברית נמכרו בקליפורניה, אבל במונחים מקומיים עדיין מדובר רק ב-3% מהמכירות, שיעור שלא השתנה רבות בשנים האחרונות. מי שעשויה לקחת את הדברים צעד אחד קדימה היא הולנד (כיום מקום שני בעולם בטבלת החדירה של כלי רכב חשמליים עם כמעט 10% מהמכירות של כלי רכב חדשים), שבבית המחוקקים שלה נדונה יוזמה לאסור מכירת כלי רכב מונעים בגז כבר ב-2025. ומה עוד עושים? משקיעים בתשתיות (כפי שבטר פלייס הבינה אז). ביפן, למשל, מספר תחנות הטעינה למכוניות חשמליות בפריסה ארצית כבר עולה על מספר התחנות לתדלוק בגז.

כמי שחרדים להשפעת התחבורה מבוססת נפט על ההתחממות הגלובלית, אנו מאחלים לטסלה ולמתחרותיה בהצלחה, ומקווים שיוזמות כמו היוזמה החדשה בהולנד יעלו ויאושרו ברחבי העולם כולו. במקביל לכך ובנוסף לתמריצים אולי יהיה מי שיעז לדבר על מסים. הדחיפה החזקה ביותר לאנרגיה מתחדשת ולמכוניות חשמליות תהיה מחיר נפט גבוה שיבטא את נזקי זיהום האוויר וההתחממות הגלובלית. בטווח הקצר הדבר אולי יביא לפגיעה באיכות החיים עקב התייקרות התחבורה ומוצרי צריכה נוספים, אך בטווח הארוך המהלך צפוי להביא רווחה לכולנו.