הבנק העולמי הוא אינו מוסד כלכלי-בנקאי רגיל. בנק זה מורכב מחמישה ארגונים שעובדים יחד למען מטרה משותפת – מימון, פיתוח ויצירת תשתיות במדינות עולם שלישי שיבטיחו צמיחה כלכלית עולמית מתמשכת. החתירה לעבר מטרה זו נעשית על ידי מתן הלוואות בריבית נמוכה, אשראי ללא ריבית ומענקים שונים למדינות המתפתחות לטובת השקעה בתחומי החינוך, הבריאות, המנהל ציבורי, התשתיות, המוסדות הכלכליים, פיתוח המגזר הפרטי, החקלאות, ניהול המשאבים הטבעיים והסביבה ועוד.

אחת ממטרות הבנק העולמי היא לשפר את איכות הטיפול במשאבי המים, להשקיע בתשתיות הקשורות במשאב הזה ולאפשר נגישות אליו. דו"ח חדש של הבנק העולמי מגלה כי עד שנת 2050 ייצרו שינויי האקלים ומגמות דמוגרפיות מחסור קשה במים אשר ישפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית, יעורר הגירה מרובה וייצור סכסוכים בין אוכלוסיית העולם.

מהדו"ח עולה כי שינויי האקלים משפיעים על אספקת המים בכמה דרכים. עליית הטמפרטורה גורמת להתאדות מוגברת של מים, ונראה ששינויים בכמות המשקעים יגרמו בעתיד לגשמים עזים ומרובים יותר באזורים גשומים מחד גיסא ולבצורות קשות וחמורות יותר באזורים שבהם כמות המשקעים נמוכה יחסית מאידך גיסא. במקביל הצפי הוא להמשך עלייה של פני הים, דבר שמביא לחלחול מי ים למי תהום מתוקים, כפי שקורה כבר בימינו במדינת פלורידה שבארצות הברית.

גורם נוסף שיתרום למחסור המים בעולם יהיה גידול באוכלוסיית העולם והתרחבות הערים. דרישה גדולה יותר למים לצורכי הפקת חשמל ולחקלאות עלולה להוביל להתייקרות משמעותית של מחירי המים ושל מוצרי המזון.

בעיית המחסור במים תפגע בעיקר בכלכלות אזורי המזרח התיכון, מרכז אסיה וצפון אפריקה, כפי שנכתב בדו"ח – בערים רבות באזור זה הנגישות למים תקטן בשני שלישים עד 2050. ברקע כדאי לציין כי מחקר שערכה נאס"א לאחרונה מסכם כי הבצורת האחרונה שהחלה בשנת 1998 באזור המזרחי של הים התיכון (הכולל את קפריסין, ישראל, ירדן, לבנון, סוריה וטורקיה), היא הקשה ביותר באזור הזה מאז שנת 1100 לספירה.

משבר המזון האחרון באזורי צפון אפריקה, המזרח התיכון, דרום-מזרח אסיה ודרום אסיה כבר הוכיח כיצד המחסור במים משפיע לרעה על תעשיית ייצור המזון ועל בריאות הציבור, וברור כי ככל שהמשבר יעמיק, כולנו ניאלץ לשלם יותר עבור מוצרים ותנאי מחיה בסיסיים. כמו כן קיים חשש כי באזורים שבהם הצמיחה הכלכלית מושפעת מגשמים, משיטפונות ומבצורות, תתקיים תנועת הגירה מאסיבית שתוביל לאלימות במדינות שכנות.

עם זאת רוב המדינות יכולות להתגבר על ההשפעות השליליות של שינויי האקלים על משק המים באמצעות ניהול משאבים יעיל יותר הכולל החלפת תשתיות של צנרת בלויה ודולפת, שימוש בשיטות חקלאיות יעילות יותר, החלת מדיניות ורפורמות נוקשות למניעת שימוש לא יעיל במים, הקצאה מפוקחת של משאבי המים, הענקת תמריצים על שימוש מושכל במים והשקעות בתשתיות אספקה בטוחות יותר. בהודו, השרויה במשבר מים קשה בשל שימוש פוחז במשאב הזה, כבר עובדים על פתרונות ממשלתיים בנושא, ויש לקוות שהם ייתנו מענה מספק לאתגר האדיר הזה.

בישראל אנו מתמודדים בשנים האחרונות בהצלחה עם הבצורת והמחסור במים מתוקים טבעיים באמצעות מתקני התפלה גדולים, אך יש לציין כי לצורך הפעלת המתקנים האלה נעשה שימוש בדלקים פוסיליים ששריפתם מגבירה את זיהום האוויר ומאיצה את ההתחממות. לכן כל עוד מתקני ההתפלה אינה מתבססים על מקורות מחדשים ונקיים, פתרון ההתפלה נותר בעייתי. בנוסף לכך לישראל יש אינטרס שלא יחסרו מים גם במדינות השכנות, ולכן אולי יש כאן מקום לשיתופי פעולה גיאו-אסטרטגיים לטובת כל הצדדים. למה שלא נהפוך משבר להזדמנות?