שנתיים חלפו מאז פרסמנו כאן את הכתבה העוסקת באפשרות לנצל את כוח הגלים ליצירת אנרגיה מתחדשת, וחשבנו שהגיע הזמן לברר אם נרשמה התקדמות כלשהי בתחום. כשנדרשנו לנושא לראשונה, ציינו כי לכאורה כוח הגלים הוא משאב לא מנוצל שיכול באופן תיאורטי לשמש מקור בלתי נדלה לייצור אנרגיה ירוקה, אלא שמגבלות טכנולוגיות, הנובעות בעיקר מהיעדר השקעה במחקר ובפיתוח, בולמות את קצב התפתחות המתקנים הדרושים לכך. באותה כתבה אף הסברנו כי מקורות אנרגיה אחרים כמו אור השמש והרוח נתפסים כאטרקטיביים יותר ולכן זוכים יותר להשקעות הדרושות לפיתוח.ובכן, אמנם עדיין לא נרשמה פריצת דרך משמעותית בתחום, אבל ודאי תשמחו לדעת שיותר ויותר חברות משקיעות זמן ומשאבים במחקרים, בניסויים ובפיתוח מתקנים שינצלו את תנועת הגלים כדי לייצר אנרגיה. עם זאת פיתוחים עצמאיים, פורצי דרך ונחושים ככל שיהיו, לא יוכלו להתקיים בטווח הארוך ללא תמיכה ממסדית, וזה המקום לציין בשמחה כי גם בנושא זה חלה התקדמות. משרד האנרגיה האמריקאי הכריז לפני קצת יותר משנה על תחרות לבניית מערכת לייצור אנרגיה. בחודש מארס 2016 יצאה הודעה חגיגית ובה שמות 9 החברות שעלו לשלב הסופי של התחרות ויתמודדו על פרס בסך 2 מיליון דולר ועל הזכות (אולי) לפתח את המתקן שיאפשר סוף סוף לייצר אנרגיה בכמות מסחרית. מתקן שכזה, להזכירכם, חייב לענות על כמה תנאי סף שלא קל לעמוד בהם: הוא צריך להיות עמיד ואמין לאורך זמן וחייב להיות מסוגל לייצר אנרגיה בכמות שתהיה משתלמת ביחס להוצאות הכרוכות בייצורו, בהתקנתו ובתחזוקתו.

מעניין לראות את הגישות השונות של כל אחת מהחברות ואת שלל הפתרונות המתבססים על שיטות שונות לניצול כוח הגלים. אחת החברות, למשל, בנתה מתקן המנצל את הפרשי הלחצים שתנועת הגלים יוצרת; חברה אחרת מבססת את המערכת שפיתחה על מערך מצופים שתנועתם מתורגמת ליצירת אנרגיה; ומשתתפת נוספת יצרה עמודים חלולים שבתוכם מותקנות טורבינות כך שתנועת הגלים שיוצר מעבר של מים בתוך העמודים מסובבת את הטורבינות ויוצרת חשמל. רעיון מקורי נוסף שהוצג לפני ועדת השופטים משלב בין כוח הגלים ל… אוויר! המתקן שהוצג כלל מעין שרשרת של בלונים גמישים המלאים אוויר. בכל פעם שגל מכה בבלונים האלה, הוא סוחט חלק מהאוויר הכלוא בתוכם. מאחר שיש שרשרת של כמה בלונים המחוברים זה לזה, בכל פעם נבנה לחץ אוויר גדול במערכת והוא מנותב אל טורבינה המונעת מכוח אותו אוויר לצורך ייצור חשמל. יש שיאמרו שזו מערכת מבוססת אוויר ולא גלים, אבל תודו שגם אם בסופו של דבר מה שמניע את הטורבינה זה אוויר ולא גלים, אנחנו מרוצים :).העיסוק בתחום אינו מוגבל לתחרות האמריקאית. מדנמרק, למשל, מגיעה גישה מעט כוללנית יותר שעל פיה אין טעם בייצור מתקן המתבסס על מקור אנרגיה בודד. להשקפתם העתיד טמון ב"חוות אנרגטיות" המשלבות בין כמה סוגי מתקנים שכל אחד מהם מנצל משאב טבעי אחר (שמש, רוח, גלים וכיו"ב) הממוקמים "תחת קורת גג אחת" ויוצרים למעשה תחנת כוח שיכולה לייצר אנרגיה בכל השנה בהתאם לתנאים השוררים בחוץ. כך, למשל, בחורף, כאשר יש רוח חזקה וכמובן גלים גבוהים, תתעצם ניצולת המתקנים המבוססים על כוח הגלים והרוח, ואילו בקיץ, כשהגלים והרוח משמעותיים פחות, יעבור מרכז הכובד אל השמש. החברה הציגה מתקן אדיר ממדים שיוצאות ממנו "רגליים" הפועלות כמו בוכנות ובקצותיהן מצופים ענקיים. בכל פעם שגל נשבר אל החוף, הוא דוחף את ה"רגל" כלפי מעלה מכוח המצוף, וזו מסובבת גל ארכובה המניע גנרטור שמייצר חשמל.לשמחתנו זה לא הכול ואנו שומעים על עוד ועוד חברות ומיזמים שנועדו לבחון את הפתרונות החדשניים, כמו זה המגיע מפינלנד ומתעתד לבנות חוות ניסוי גדולה בארצות הברית ועוד אחת בבריטניה בהשקעה של מיליוני יורו. כל שנותר לנו הוא לקוות כי עוד ועוד חברות וממשלות יירתמו למאמץ, כדי שבעתיד הקרוב נוכל להתבשר סוף סוף על תחנת כוח עצמאית ומשמעותית המתבססת על כוח הגלים ומסוגלת לעמוד בשורה אחת עם כל תחנת כוח אחרת המשתמשת במקורות אנרגיה מתכלים כמו מוצרי הנפט, פחם או פצלי שמן המזהמים כל כך את הסביבה וגורמים להתחממות הגלובלית.