האי מג'ולי שבהודו שוכן ליד נהר בראהמאפוטרה העולה על גדותיו בכל שנה בתקופת המונסונים ומציף את האי. מ-1917 ועד 2012 איבד האי חצי משטחו בגלל ההצפות, ונזק רב נגרם לרכוש, לקרקע, לבעלי החיים ולצמחייה באזור.

ב-1979 הבחין ג'אדאב מולאי פיינג, נער הודי מקומי, שמאז ההצפה האחרונה זוחלים רבים מתו. הוא ניסה להבין מדוע וגילה שמחסור בצמחייה הוא הגורם לתופעה. הוא יצר קשר עם מחלקת היער בהודו להתריע על הבעיה ופנה לזקני האזור אבל אף אחד לא הסכים לסייע לו בפתרון. מחלקת היער הציעה לו לטעת עצים בעצמו, וכך הוא עשה. הוא נטע בכל יום שתילים ובנה מערכת השקיה משברי חרס המבוססת על מי הנהר הצמוד. שנה לאחר מכן הוא החל לעבוד עם אגף הייעור החברתי של המחוז ולקח חלק בתכנית שנמשכה כחמש שנים. גם לאחר שהתכנית הסתיימה המשיך מולאי לדאוג ליער ולשתול עצים.

ככל שהיער גדל כך יותר ויותר בעלי חיים אימצו אותו. מאות בעלי חיים ובהם זוחלים, ציפורים וצבאים (ואפילו קרנפים, פילים ונמרים נצפו בו) מצאו בית חדש, והאיזון האקולוגי שהופר בגלל נזקי מזג האוויר החל לחזור לאזור. כיום, שלושה עשורים אחרי כן, יער מולאי משתרע על פני כ-5,500 דונם. מולאי זכה בפרסים רבים על יוזמתו יוצאת הדופן והוא עדיין מתגורר בכפר, מתפרנס ממכירת חלב ובקר תאו וממשיך לדאוג ליער הקרוי על שמו.

מולאי אינו היחיד שנטע יער בהודו בעצמו. אליו מצטרף גם עבדול קארים מהמחוז קרלה שנטע יער בכפר ילדותו. הוא רכש שטח שומם והחל בנטיעת עצים. המאבק היה קשה אך לאחר שלוש שנים מאמציו החלו לשאת פרי – קצב הצמחייה גבר ובעלי החיים הפכו את היער לבית. בקניה נטעה פרופ' ונגרי מאאת'אי עצים ברחבי המדינה בשיתוף עם נשים כפריות וייסדה את "תנועת הרצועה הירוקה", שנלחמה בכריתת יערות, בעוני ובשחיתות ממשלתית. התנועה הייתה אחד הכוחות המרכזיים שתרמו להפלת המשטר הדיקטטורי בקניה ששלט במדינה במשך 24 שנים.

ומה קורה בישראל? עדיין לא קם האדם שנטע יער בעצמו, אך מגוון שיתופי פעולה מבורכים בין קרן קימת לישראל לקהילות ברחבי הארץ נושאים פרי. דוגמה יפה אפשר למצוא ביער קהילתי שוקדה שבדרום הארץ. קבוצת חברים מהאזור חיפשה דרך להנציח את זכרו של סרן יוני נתנאל מקדומים שנהרג במבצע עופרת יצוקה. בעזרת קק"ל הם החלו בעבודות גיזום העצים וניקוי השטח, וכיום ביער יש חניון מוצל, אמפיתיאטרון המשמש לאירועים של תושבי האזור וסינגל אופניים המחבר בין היישובים המקיפים את היער.

סיפורו מעורר ההשראה של הנער שנטע יער והדוגמאות הנוספות מלמדים אותנו כי יש בכוחו של אדם אחד או של קבוצה קטנה לחולל שינוי עצום. מושגים כמו התחממות גלובלית ושינויי אקלים נשמעים כמחסומים שאין בידי האדם הפשוט הכלים להתמודד איתם, אך בפועל כל אחד יכול לעשות דבר-מה למען הכדור שלנו ולהפוך אותו למקום טוב יותר.