כשאנחנו נתקלים בעוד כתבה המסקרת את הנזקים שמסבים בני האדם לכדור הארץ, אנו חשים מיד הזדהות, כעס ודאגה. אך עם יד על הלב, אצל כמה מכם הקוראים עוררה כתבה שכזו רצון עז לקום ולעשות מעשה? ואם כבר חשתם צורך לפעול, כמה מכם מימשו אותו הלכה למעשה?נראה שמעטים. מעטים מדי.רוב האנשים בעולם מרגישים (ובמידה לא מבוטלת של צדק) שהם לא יכולים להציל את העולם, ושהבעיות שעמן אנו מתמודדים מסובכות וגדולות מכדי שפרט בודד יצליח לפתור אותן בכוחות עצמו. אך מעת לעת צצים סיפורים מלאי השראה על אנשים שדווקא כן חושבים שהם יכולים לחולל שינוי. כזה הוא סיפורם של הנזירים הבודהיסטים מקמבודיה.

קמבודיה היא ארץ משופעת ביערות. למעשה כשלושה רבעים משטחה מכוסים בהם. אך קמבודיה ידועה גם כאחת המדינות שבהן קצב כריתת העצים וחיסול היערות גבוה במיוחד. מחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית, שכלל מעקב אחר צילומי לוויין, גילה שבין השנים 2000 ל-2013, כ-15% מכלל היערות של קמבודיה פשוט נעלמו! ההשלכות של כריתת יערות הן דרמטיות. פרט לפגיעה המיידית בבעלי החיים ולהכחדת מינים רבים, לריאות הירוקות הללו יש תפקיד חשוב בהישרדותנו שלנו. בכל פעם מחדש מקומם לראות כיצד בצע כסף גובר על השכל הישר ואנו כורתים, תרתי משמע, את הענף שעליו אנו יושבים.

"לפני 30 שנה, כשהייתי עוד ילד", מספר בט בונטין, נזיר בודהיסטי מקומי, בריאיון לאתר DW "היערות השתרעו מאופק לאופק. היער סיפק לבני האדם שגרו בו את כל צורכיהם. חיינו בשלום עם היער, הוא הרעיף עלינו מטובו וסיפק לנו מזון ומחסה, ואנחנו בתמורה שמרנו עליו". אך הימים האלה חלפו מזמן. חברות מסחריות המגובות בידי הממשלה המכהנת והעומד בראשה הון סן מכלות את היערות בקצב אימתני ולכאורה אין מי שיכול לעמוד בדרכן. אך בונטין לא אמר נואש. הוא החליט לא להיכנע לתכתיבים, גייס נזירים נוספים ויחד יצאו למאבק עיקש כנגד אלו המכחידים את היערות."יש מחיר כבד לפעילות שלנו", מעיד הנזיר, "אנו נמצאים תחת איום מתמיד מצד הרשויות אשר מנסות בכל דרך להצר את צעדינו. חברי הקבוצה נעצרים ואף מוגשים נגדם כתבי אישום בגין הפרעה לסדר הציבורי. הממשלה אף מקיימת פעולות תעמולה המציגות אותנו כמי שעוצרים את הקדמה והפיתוח האזורי, אך אנו לא מוותרים ועוברים בין הכפרים, אוספים את בני הקהילות המתגוררות בסמיכות ליערות ומסבירים להם מדוע פעולות הכריתה מסוכנות כל כך".

נחמה קטנה מוצאים פעילי הסביבה בלבוש הכתום בכך שבקמבודיה נהנים נזירים ממעמד מכובד שלא מאפשר לממשל לפגוע בהם בצורה גלויה או להפעיל נגדם אלימות. עם זאת ניכר כי האג'נדה הדורסנית מגיעה אפילו עד למסדרונות המקודשים של המנזרים. "נדהמנו לגלות", מספר בונטין, "שהפטריארך הראשי של הנזירים הטיבטים בקמבודיה יצא בהצהרה המגנה את פעולותינו. מתברר שכוחו של הממשל והעומדים בראשו גדול כל כך עד שאפילו מי שאמור להיות עבורנו הסמכות הדתית וההנהגתית הגבוהה ביותר, סר למרותם של מי שחפצים בהשמדת כל היערות בקמבודיה".

לשמחתם של הנזירים, האוכלוסייה המקומית יודעת להבדיל בין אוהב לאויב ומשתפת עמם פעולה. "בעזרתם של המקומיים אנחנו נוטעים מחדש חלקים מהיער שנכרת", מספר בונטין, "ומקיימים פעולות מחאה לא אלימות בכל מקום אפשרי במטרה להעלות את המודעות ולגייס את דעת הקהל המקומית והעולמית לנושא". לאחרונה יצא ראש ממשלת קמבודיה בהצהרה מתוקשרת כי הוא מאפשר לצבא ולמשטרה לעשות שימוש בנשק חם כנגד כורתי עצים פיראטיים ואף הבטיח כי יצמצם את ממדי הכריתה, אך לדברי בונטין דיבורים לחוד ומעשים לחוד. בשטח אין כרגע עדויות לכך שהממשל עושה משהו כדי לעצור את הכריתה, ונראה כי מדובר במס שפתיים שנועד להסית את תשומת הלב מהנושא הבעייתי.

משחק החתול והעכבר הזה בין הנזירים הנמרצים וחדורי האמונה לבין מי שרואים ביערות ערימות מזומנים יימשך ככל הנראה עד שיתחלף הממשל בכזה המבין את גודל האסון ויעצור את פעולות הכריתה או עד שהנזירים יזכו לתמיכה משמעותית מגופים בין-לאומיים שמסוגלים להטות את הכף לטובתם של היערות והשוכנים בהם. אנו, בכל מקרה, מקווים שחבורת האנשים האמיצה הזו תנצח בסופו של דבר, ויותר מכול רואים בהם דוגמה ומופת לנכונות להקריב רבות למען מטרה חשובה והוכחה לכך שגם אנשים בודדים יכולים, אם הם באמת רוצים, לחולל שינוי ובמובן מסוים להציל את העולם.