גם אם אנחנו לא ממש מקדישים לכך מחשבה, יערות קק"ל הם חלק בלתי נפרד (וחשוב) מהחיים של כולנו. במהלך ימות החול אנחנו צופים בהם מחלון המכונית כשאנחנו נוסעים מכאן לשם ואולי אפילו ממלמלים לעצמנו, "איזה יופי כל הירוק הזה". בסופי שבוע ובחגים אנחנו נופשים בהם, נחים בצל עציהם, מטיילים בשביליהם ברגל, ברכב ובאופניים וחוזרים הביתה בחיוך גדול על השפתיים. אבל כדאי לזכור שהיערות האלה לא תמיד היו כאן. עם קום המדינה היו כאן רק שרידי חורש טבעי מצומצמים. היערות רחבי הידיים שכולנו מכירים ומוקירים הם למעשה יערות נטע אדם שאנשי קק"ל נטעו וטיפחו בעמל רב לאורך שנים. כיום מכסים יערות קק"ל שטחים נרחבים ברחבי המדינה, ומקצתם, כמו גוש יערות להב-כרמים המשתרע על פני אזורים שהיו פעם גבעות צחיחות בספר המדבר או יער ביריה בגליל העליון המזרחי, ממחישים את פעולות קק"ל ומדגימים כיצד אזורים שלמים שהיו פעם חשופים הם כיום יער משגשג.

מימין: יער ביריה בשנת 1945. משמאל: יער ביריה ב-2005

השנים חלפו, וכיום היערות שלנו הם מקור לגאווה. פרויקט הייעור של קק"ל, שאין לו אח ורע בעולם, ייצר למעשה יש מאין ריאות ירוקות שערכן האקולוגי ותרומתן התרבותית והחברתית לא יסולאו בפז. ברבות השנים הפכו היערות שלנו לנכס שלא רק מספק צורכי נופש ובילוי אלא משרת מספר רב של מטרות שלא כולן ידועות לציבור הרחב, כמו מניעת סחף קרקע ושיטפונות, החדרת נגר למי התהום, קיבוע פחמן ועוד.
יערות הם דבר חי, מעין אורגניזם אחד גדול בעל דינמיקה משלו. ברבות השנים הפכו יערות נטועים שבהם צמחו אורנים בלבד לעשירים ומגוונים יותר מבחינת הצמחייה. בינות לאורנים החל אט אט לחזור ולהתפתח החורש הטבעי הכולל שיחים ועצים רחבי עלים, ובמקביל הרחיבו האורנים עצמם את תפוצתם והחלו לצמוח באזורים של חורש טבעי. רבים אינה מודעים לכך שכדי לשמר את היערות האלה ולגרום להם להמשיך להתפתח ולשגשג, דרושה עבודה מאומצת של גורמים רבים. "כדי שיער ימלא את ייעודו ויתפתח בקצב ובאופן הרצוי", מסביר לנו יהל פורת, אדריכל נוף, אקולוג ומנהל תחום אקולוגיה באגף הייעור שבמנהל פיתוח הקרקע בקק"ל, "יש צורך בעבודה של אנשי מקצוע רבים מתחומים שונים. מהנדסי יער, אקולוגים, הידרולוגים, אנשי שימור קרקע, אדריכלי נוף ועוד רבים וטובים אחרים הנדרשים לנתח היום יחדיו את המאפיינים של כל יער ויער ולנסח את מטרותיו, את הצומח הרצוי בו ואת אופן הניהול שיאפשר לו להמשיך להתפתח בצורה הראויה.
"אחד המהלכים החשובים שבוצעו בשנים האחרונות", מוסיף פורת, "הוא כתיבת מסמך מעמיק ומקיף בשם תורת ניהול היער על ידי צוות מקצועי מקק"ל וממכון וולקני. תורה זו מתבססת על מידע רב מהעולם כמו גם על הניסיון הייחודי שלנו בארץ בכל הקשור ליערות נטע אדם, והיא קבעה שהמטרה הראשית של היערות בארץ היא לספק מגוון שירותי מערכת אקולוגיים לתושבי ישראל (כלומר לספק תועלות מגוונות לציבור המבוססות על תהליכים אקולוגיים ביער). כמו כן היא מרכזת את עיקרי הידע ומגדירה את מטרות היער בישראל, את סוגי הצומח הרצויים בו ואת כלי הניהול העיקריים. בהמשך לפרסום תורת ניהול היער התחלנו בעבודה יסודית של הכנת תכניות אב ותכניות עבודה רב שנתיות ליערות לפי העקרונות של תורת ניהול היער. כיום זוכים היערות לתהליך הגדרת מטרות ברור וסדור. חשוב להבין שמדובר בתהליך מורכב שאורך לא מעט זמן. אנחנו מתחילים בביצוע מחקר מקיף על ידי אנשי מקצוע ומומחים רבים בתחומים כגון: קרקע, אקלים, הצומח הקיים והחזוי ביער, ערכי טבע, מורשת ונוף ייחודיים, נופש וטיילות ביער, אמצעי ההתגוננות מאש ביער ועוד. לאחר מכן מגדיר צוות המומחים את מטרותיו של היער בהתאם לכל הנתונים שהועלו ולצרכים העתידיים וקובע מהו סוג הצומח או היער הרצוי כדי לענות על המטרות בצורה הטובה ביותר. בהמשך לכך אנחנו קובעים את פעולות הניהול שיידרשו בעתיד כדי לטפח את הצומח והערכים המיוחדים שהוגדרו. במפגשים אלו נקבע למשל איזה שטח מהיער יוקצה לפעילות נופש, היכן ייסללו מסלולי אופניים, איפה יעברו קווי החיץ למניעת שריפות, איפה יהיו יערות מחטניים או לחלופין שטחי חורש או בתה וגם מתי והיכן יתבצעו דילולים ביער. כמו כן מתייחסים במפגשים האלה לנושאים של הכנסת מרעה ופעולות לשימור ערכי טבע ייחודיים. חשוב להבין שהחלטות אלו מקורן במדיניות של תורת ניהול היער והן מגובות בידע מדעי רב שנצבר במחקר רב שנים ביערות קק"ל, למשל המחקרים בתחנות המחקר האקולוגי ארוך הטווח שביערות קרן קימת לישראל.

צוות ההיגוי של תכנית אב וממשק ליערות הנחלים גרר וחנון בצפון הנגב. מימין לשמאל: איציק משה, יהל פורת, עליזה רפפורט, חנה בכר, דני בן דוד וגיל סיאקי.

עם היכנסו לתפקיד הכריז יו"ר קק"ל החדש מר דני עטר על עידן של שקיפות. השקיפות הזאת באה לידי ביטוי בהיבטים רבים של פעילות קק"ל, ואחת החשובות שבהן היא ממשק ניהול היערות. "לא פעם", מספר לנו פורת, "אנחנו נתקלים בתגובות של אזרחים המלינים על פעולות כאלו ואחרות המתבצעות ביערות כמו דילול או יצירת קווי חיץ מאש. חשוב להבין שבעין בלתי מקצועית פעולות כאלו יכולות להיראות כמזיקות, אלא שבפועל מדובר בעבודות שתכליתן אחת – לשמור על בריאותו של היער, על התפתחותו התקינה, וכמובן לשמור על שלומם של תושבי הקבע בו – הצמחים ובעלי החיים השונים – ושל האנשים הבאים לבקר ולנפוש בו. חשוב לנו שהאנשים המתגוררים ליד היער או מגיעים ליער כדי לטייל ולנפוש בו, יכירו את פעולות ניהול היער ויבינו את חשיבותן. כמו כן חשוב לנו שהקהילה תהפוך לחלק בלתי נפרד מהשמירה על היער, וכדי שזה יקרה אנחנו מפרסמים באתר שלנו את תכניות האב והעבודה הרב שנתיות שהכנו ליערות השונים. היום הציבור יכול לקרוא את המסמך המסודר המפרט את כל אותם יעדים ופעולות עתידיות הנוגעים ליערות שלנו. אני מזמין אתכם לקרוא, ללמוד ולהכיר טוב יותר את היערות שלנו, ואין לי ספק שלאחר הקריאה לא רק תדעו ותבינו יותר, אלא תחושו קשר אמיץ יותר ליערות האלה ואולי אפילו תמצאו לנכון לגלות מעורבות של ממש בשמירה עליהם".

את מסמך תורת ניהול היער אפשר למצוא בקישור הזה

מידע על כנס וסדנה בינלאומיים בנושא ניהול יער מוכוון אספקת שירותי מערכת אקולוגית אפשר למצוא בקישור הזה

תוצאות מחקר אקולוגי ארוך טווח ביער הקדושים בקישור הזה

את תכניות האב לממשק יערות שהוכנו עד כה תוכלו למצוא בקישור הזה

ייעוץ מקצועי: יהל פורת, אדריכל נוף ואקולוג, מנהל תחום אקולוגיה באגף הייעור של קק"ל

מפות מתוך תכנית אב וממשק ליער ביריה (שתתפרסם בקרוב באתר קק"ל):

תכניות ממשק על רקע ייעוד שטחי ראשי

תכנית אב לממשק יער ביריה על פי עקרונות תורת הייעור