כמעט כל מי שמתגורר בבניין רב קומות ודאי גידל בשלב זה או אחר כמה עציצים במרפסת או צמחים באדנית על אדן החלון. ברוב המקרים הצמחים האלה נועדו לשמח את בעלי הבית, לצבוע את הסביבה האורבנית רוויית הבטון והשיש במעט צבע ואולי אפילו להניב איזה שתיים שלוש עגבניות ופלפל גמדי מעת לעת. אך מתברר שאם לוקחים את הרעיון החביב הזה כמה צעדים קדימה, אפשר לשנות מן הקצה אל הקצה את חוויית המגורים וגם לתרום תרומה משמעותית לסביבה.

צמחים, כידוע, הם בני לוויה נאמנים של בני האדם מקדמת דנא, אך נוסף לקישוט המרפסת שלנו יש להם תפקיד מהותי ביכולת שלנו להמשיך להתקיים. נתחיל בכך שהם מקור המזון העיקרי שלנו (גם כשאיננו צורכים אותם ישירות, שהרי הם שמאפשרים גידול בעלי חיים כמקורות מזון נוספים), אך חשוב מכך – הם שמאפשרים לנו לבצע את הפעולה הבסיסית ביותר – נשימה. לו כל הצמחים בעולם היו חדלים לפתע להתקיים, היו רמות החמצן באוויר יורדות משמעותית וגם לא היה מי שיסנן ממנו את הפחמן הדו חמצני הרעיל. במקרה כזה כל בעלי החיים המבצעים נשימה באוויר, ביבשה ובים היו ניצבים בפני איום קיומי ממשי.

גם ברמה המקומית יש לצמחים חשיבות רבה – בערים הגדולות שבהן רמת זיהום האוויר גבוהה, הצמחייה יכולה לסייע בצמצום הסכנה לבריאות הציבור. ממשלות ועיריות ברחבי העולם מבינות את גודל הסכנה ומנסות לחשוב על פתרונות יצירתיים לצמצום הנזקים ולהקטנת האיומים. עצירת קצב העיור הגבוה אינה אפשרית כמובן, אך אפשר בהחלט לצמצם פליטת מזהמים באמצעות הגבלת השימוש במכוניות פרטיות ומעבר לתחבורה ציבורית ואופניים. אך כיצד אפשר להגדיל את כמות הצמחייה באזורים עירוניים צפופים שבהם ערכה של כל פיסת קרקע נדל"נית לא יסולא בפז?אחד הרעיונות הפשוטים אך החכמים ביותר הוא פשוט להפוך בניינים שלמים בעיר למעין גנים תלויים. את הסביבה הצמחית האנכית הזאת כבר אפשר למצוא במילאנו, והזכרנו אותה גם בכתבה שפרסמנו על הכבישים הירוקים במקסיקו סיטי. הפעם אנו רוצים לספר לכם על קברניטי העיר נאנג'ינג שבסין, המתמודדים גם הם עם זיהום אוויר קשה ומחסור בשטחים ירוקים. בעזרתו של המעצב סטפנו בורי יזמו פרויקט מרשים הכולל שני בניינים רבי קומות שיתפקדו על תקן מסנני אוויר אדירי ממדים.

בחלקם החיצוני של הבניינים, שיתנשאו לגובה של 100 מ' ו-200 מ', יישתלו לא פחות מ-1,000 עצים ו-2,500 שיחים מ-23 זנים שונים על שטח כולל של כ-6,000 מ"ר. לדברי המתכננים, בניינים אלו יהיו מסוגלים לייצר כ-60 ק"ג חמצן מדי יום ולסנן כ-25 טונות של פחמן דו חמצני מדי שנה. מובן שפרט לתפקידם כמסנני ענק יתרמו הצמחים בדרכים נוספות לאותם בני מזל שיגורו בבניינים. הצמחייה העשירה שתקיף את המבנים תוריד את הטמפרטורה בחללי המגורים (ואגב כך תפחית את הצורך בשימוש במזגנים) ותייצר לחות שתיטיב עם הדיירים. הצמחים גם יסננו רעש ויהפכו את החיים בתוך הדירות והמשרדים לנעימים ורגועים יותר.

בניית הבניינים אמורה להסתיים בשנת 2018, אך יוזמי הפרויקט בהחלט אינם מתכוונים לעצור כאן. בעיני רוחם רואים בעלי החזון ערים שלמות המוקמות על פי מודל זה או מוסבות לכאלה. אותן "ערי יער", כפי שמכנים אותן היזמים, יהיו נקיות יותר ובריאות יותר, והשילוב עם בקרה על מספר המכוניות הנעות על הכבישים ועם שימוש באנרגיות מתחדשות וירוקות יספק לתושבים שיגורו בהן סביבת מחיה שרובנו יכולים רק לחלום עליה היום.

כל שנותר לנו הוא לקוות שגם אצלנו יותר ויותר ערים יאמצו מודלים דומים וישתמשו בפתרונות יצירתיים כדי להגדיל את השטחים הירוקים ובכך לאפשר לתושבי הערים סביבת חיים בריאה ונעימה יותר.