אילו יכולנו לחזור מיליוני שנים בזמן ולטייל בערבה או בנגב, היינו מטיילים בנוף בראשיתי ופוגשים עולם מרתק של זוחלים אימתניים, פילים, ביצות ואוקיינוס רחב ידיים. לפני מיליוני שנים שכנו חלקים מישראל במעמקי ים תטיס, האוקיינוס העצום שכיסה את מרבית כדור הארץ ושלאורך תקופות מסוימות קו החוף שלו עבר בערבה. האוקיינוס והיצורים שחיו בו הותירו חותם ייחודי על פני קרקעיתו, וכשזו התרוממה, בחלוף הדורות, הם נגלו לעין השמש. וכך, בזכות השינויים הגאולוגיים אפשר למצוא בין הסלעים והאבנים מאובנים של בעלי חיים – עדויות אין-ספור לחיים שהיו כאן פעם.

לפני כשנתיים גילו חוקרים ממרכז מדע ים המלח והערבה של משרד המדע שרידים של אלאסמוזאור (Elasmosaurus). מדובר בזוחל ימי עצום, "קרוב משפחה" של הדינוזאור, שחי לפני כ-85 מיליון שנה. האלאסמוזאור חי בים רדוד שעומקו פחות מ-200 מ'. אורכו המקורי של הזוחל הימי היה כשמונה מטרים, צווארו היה ארוך למדי והוא ניזון ככל הנראה מדגים. זהו הזוחל הימי הראשון מסוגו שנמצא בישראל. חלקים משלדים של אותו המין נמצאו בעבר באיראן, בירדן, בסוריה ובמרוקו, והפעם התגלו שרידי המאובן כחמישה ק"מ מדרום למושב פארן שבערבה.

חוקרי האלאסמוזאור מצאו בחפירות שברי שן ולסת, שברי גפיים, סנפיר, שבע חוליות צוואר וחוליית גב של הזוחל. מיקומן של עצמות השלד, שנמצאו סמוך זו לזו, ואופי הסלע שבו הן התאבנו מעידים על כך שהאלאסמוזאור נמצא במקום שבו הוא מת. זוהי הפעם הראשונה שחלקים רבים כל כך של פרט יחיד נחשפים בחפירה מאורגנת. לצדו של האלאסמוזאור נמצאו גם שרידים של מאובנים המעידים על סביבה ימית פתוחה בעלת מגוון גדול מאוד של בעלי חיים ימיים, קטנים וגדולים. אלה אפשרו לצוות המחקר לשחזר את תנאי הסביבה הקדומים ועולם החי באותו עידן.

בתקופה מאוחרת יותר, "רק" לפני 18 מיליון שנים, היה אפשר למצוא באזור הערבה פילים. ילד בן עשר שטייל עם משפחתו באזור נחל נקרות שבערבה מצא שורה של שיניים שנראו כשיני חיה גדולה. הוא יצר קשר עם חוקרים מהמרכז המדעי ערבה וים המלח, ואלה חקרו את הממצאים וגילו כי מדובר בעצם בשרידים של פיל קדמון. הפיל היה כנראה קטן יותר בהשוואה לפילים שאנו מכירים כיום, ולשיניו מאפיינים של מין פיל קדום המוכר לעולם המדע ממקומות אחרים בעולם, למשל מאפריקה.

עד כה לא נמצאו בערבה מאובני פילים נוספים מאותה תקופה, אך באזור ירוחם נמצאו מאובני פילים אחרים בני אותו הגיל. שרידי הפיל נמצאו בסביבה של אבני חול, סלעי חרסית אדומים וגיר המעידים על הימצאות בריכות מים רדודות מאוד. מכאן הסיקו החוקרים כי אזור הערבה היה מלא באותה תקופה באגמי מים מתוקים, כמו בסוואנות, שבהם נהגו הפילים להרוות את צימאונם.

עוד עדויות לסביבה הימית הרחבה שכיסתה פעם את המדבר שלנו הן שיני הכרישים שאפשר למצוא בלא מעט מקומות בערבה או בנגב. אחד המקומות שבהם תועדו מאובנים רבים של שיני כרישים הוא מכרות הפוספטים שנמצאים מדרום-מזרח לבאר שבע. גם באזור מכתש רמון וממזרח ליישוב צוקים זוהו שיניים של שמונה סוגי כרישים לפחות.

כפי שראינו, המאובנים הם עדות אילמת לשינויים המרתקים שהתרחשו בסביבה הקרובה שלנו על פני תקופה של מיליוני שנים. בפעם הבאה שתגיעו לאזור הנגב או הערבה, נסו לדמיין את העולם הקדמוני שהיה כאן פעם, עולם שבו משוטטים דינוזאורים ופילים על רקע נוף בראשיתי ובמים שוחים כרישים. אם תעצמו את העיניים אולי תוכלו לשמוע את אוושת הגלים על פני האוקיינוס הגדול ואת נהמות יצורי הפרא.