כולנו מכירים את החוויה של הליכה ברחובות בשמש הקופחת של יום קיץ חם. מרחבים רבים בערים ומחוצה להן אינם מוצלים, ולכן בלית ברירה אנחנו בוחרים לא פעם להימלט מהחום ולבלות בחללים ממוזגים במקום בצל עצי הרחוב או בחיק הטבע. אבל האם זוהי גזירה משמים? מתברר שגם בארץ שטופת שמש כמו שלנו יש דרכים לצנן מעט את הסביבה ולהקל את השהייה בחוץ גם בימי הקיץ החמים.

תחושת החום או הקור שלנו נקראת תחושה תרמית, והיא מושפעת ממגוון מרכיבים אקלימיים כמו טמפרטורה, קרינה, לחות ורוח, לצד מרכיבים אישיים כמו חילוף החומרים בגופנו ואופן הלבוש שלנו. כל הגורמים האלה קובעים את העומס התרמי שאיתו יתמודד גופנו. כדי לנסות להעריך את התחושה התרמית שלנו באזורים שונים ובעונות שונות נערכים ניסיונות לכמת את העומס התרמי שמפעילה הסביבה על האדם. בארצות קרות שוקדים על חישוב השפעת הרוח על מידת הקור, אבל בארץ שטופת שמש כמו שלנו חשוב דווקא לנסות למדוד את המרכיבים שישפיעו על תחושת החום בקיץ ולחשוב על דרכים שיעזרו לנו להתמודד איתם.

מחקר שערך ד"ר אריאל פרוינדליך מהמכללה האקדמית לחינוך אחווה מדד את העומס התרמי שמפעילה הסביבה על האדם במגוון אתרי תיירות מרכזיים בארץ ודירג את מידת ההשפעה של המרכיבים הסביבתיים עליו.

ממצאי המחקר העלו כי הגורמים שמשפיעים על העומס התרמי יותר מכול הם כמות הצל והרוח. לכן בקיץ יהיה נעים יותר לשהות במקומות מוצלים ובמקומות שיש בהם רוח. לצדם נמצאה השפעה משמעותית גם להחזר קרינת השמש מהסביבה. לכן השהייה במרחבים בהירים יותר, שמחזירים את קרינת השמש, תהיה נעימה יותר משהייה במקומות כהים כמו מרחבי אספלט. ממצאי המחקר הראו כי דווקא לעננות שבשמים הייתה השפעה פחותה על העומס התרמי.

אחת התופעות האקלימיות המשמעותיות בעשורים האחרונים היא תופעת איי החום העירוניים – התחממות הערים ביחס לאזורים הכפריים שסביבן בשל פעילות בני האדם (חום הנפלט ממכוניות, ממזגנים ומאזורי תעשייה עירונית ושינוי השטח העירוני מטבעי לבנוי). מחקרים שהתמקדו בדרכים להפחית את התופעה מצאו כי לצמחייה ולעצים יש השפעה מקררת על הסביבה, ולא רק בזכות הצל שהם מעניקים אלא כתוצאה מתהליך הדיות של הצמח, שבו מתאדים מים מהצמח אל הסביבה. עם זאת כולנו יודעים כי לא כל זני העצים נותנים את אותה כמות הצל, ולכן עדיף לנטוע עצים בעלי צמרות רחבות. לאור הממצאים מומלץ להרבות בנטיעת עצים ובשתילת צמחייה בעיר, להעדיף בנייה בצבעים בהירים ובחומרים המחזירים את קרינת השמש ולתכנן בתים ורחובות באופן שיאפשר את תנועת הרוח. התכנון הסביבתי יכול להפחית את השימוש במיזוג אוויר ובכך לצמצם את זיהום האוויר.

בישראל אפשר למצוא בנייה בהירה התורמת לקירור הבתים והסביבה. עם זאת, בארץ שטופת שמש כמו שלנו היה אפשר לצפות כי תתפתח גם מודעות גבוהה לתכנון הצללה, אך פני השטח והרחובות מוכיחים אחרת. אם נביט סביבנו נראה שדווקא בפארקים ובאזורים ציבוריים חסר צל, ובשכונות חדשות רבות ברחבי הארץ נוטעים דווקא עצי דקל, שענפיהם אינם מספקים צל רב. למידע על המרכיבים התורמים לסביבה נעימה יש חשיבות משמעותית בתכנון העתידי של הסביבה.

נקווה כי בפעם הבאה שאחת העיריות תתכנן מדשאה עצומה או פארק חדש היא תזכור לנטוע בהם עצים רחבי צמרת ולהציב פרגולות או סככות עד שאלה יצמחו. ובינתיים, כדי ליהנות מבילוי בגנים או במרחבים ציבוריים בימים החמים של הקיץ, כדאי לנו להעדיף מקומות בהירים, מוצלים ומלאי צמחייה.