רובנו לא יכולים לפתוח את היום בלי כוס קפה, ומקצתנו לא יכולים להמשיך אותו בלי עוד כוס אחת לפחות. אנחנו שותים קפה מסיבות שונות – בשביל להתעורר, להירגע, להתרענן, לקחת פסק זמן ועוד ועוד. אז מהו מקורו של הנוזל השחור והאהוב שהוא חלק בלתי נפרד משגרת החיים של לא מעט בני אדם מסביב לעולם?

הקפה התגלה לראשונה באתיופיה בסביבות המאה העשירית לספירה. האגדה מספרת כי רועה עיזים בשם חלידי הבחין שאחרי שהעיזים שלו אוכלות פירות אדומים של עץ לא מוכר, הן מתמלאות מרץ ולא מצליחות להירדם בלילה. חלידי חלק את התגלית עם נזירים מהמנזר הקרוב, ואלה הכינו מפירותיו של העץ משקה שיסייע להם לשמור על ערנותם בשעות הארוכות של תפילת הערב. כך התפשטה השמועה על פולי הקפה המעוררים ונפוצה ברחבי אתיופיה, ומשם לחצי האי הערב ולשאר העולם.

כ-2.25 מיליארד כוסות קפה נצרכות בעולם מדי שנה.  שליש מהקפה העולמי מיוצר בברזיל והוא המוצר הנסחר ביותר בעולם אחרי הנפט. הקפה שאנחנו שותים מופק מגרעיני פירותיהם האדומים של עצי הקפה. רוב עצי הקפה גדלים במטעי הקפה שב"חגורת הקפה העולמית" הנמצאת באזורים הטרופיים סביב קו המשווה. עצי הקפה יכולים להתנשא לגובה של יותר מ-9 מטרים, אך החקלאים במטעים לא מאפשרים להם להגיע למלוא גובהם כדי להקל את מלאכת הגידול והקטיף.

במשך שנים רבות נחשב הקפה למשקה בעל השפעות שליליות שגורם למחלות לב או ללחץ דם גבוה ומשפיע על הגדילה של ילדים או מעכב אותה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שיתרונותיו הבריאותיים דווקא עולים על חסרונותיו. כיום עדיין קיימים ממצאים המעידים על קשר בין צריכת קפה לבין עלייה קלה ברמות הכולסטרול והפחתת ספיגת הברזל בגוף. עם זאת במחקרי הקפה העדכניים לא נמצא קשר בין צריכת קפה לעלייה בסיכון לסרטן או למחלות לב למעט בקרב אנשים בעלי מוטציה גנטית המאיטה את פירוק הקפאין בגוף. כמו כן נמצא כי צריכת קפה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל הסיבות, כולל מחלות לב וכלי דם וכי הקפה עשוי לתרום להגנה מפני פרקינסון, סוכרת מסוג 2, מחלת האוסטיאופרוזיס ומחלות כבד, בכללן סרטן הכבד. יש גם ממצאים המצביעים על תרומתו של הקפה לתפקוד הקוגניטיבי ולירידה בסיכון לדיכאון לצד הפחתת כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית. גם הרפואה הסינית מכירה ביתרונותיו של הקפה – הוא מחמם, מעורר, מגביר את לחץ הדם והדופק ויכול לסייע במקרים של כאב על רקע קור.

גידולי הקפה העולמיים כיום הם בסכנה בשל שינויי האקלים החושפים אותם לפגעי מזג האוויר והופכים אותם לרגישים יותר למחלות ולמזיקים שונים. מומחים מזהירים כי שטחי הגידול של הקפה יצטמצמו ב-50% עד שנת 2050. שינויי האקלים הבאים לידי ביטוי בהתחממות ובתנאי מזג אוויר קיצוניים כמו בצורת או כמויות גשמים עודפות פוגעים ביבולים הזקוקים לתנאי גידול מדויקים. מכיוון שעצי הקפה מגיעים ממקור גנטי הומוגני באופן יחסי, הם רגישים יותר למחלות צמח שונות ולמזיקים, ובשנים האחרונות משמידה מחלת חילדון הקפה גידולים ברחבי מרכז אמריקה ובאתיופיה. בנוסף לכך בירוא היערות מוביל לאובדן בתי הגידול של זני הבר הגדלים בעיקר באתיופיה ובמדגסקר ולאובדן המטען הגנטי החשוב למחקר ולהשבחת זני הקפה.

השינויים הגלובליים מאיימים לא רק על היבולים ועל אספקת הקפה העולמית אלא גם על היציבות הכלכלית של אזורים שלמים בעולם. הביקוש לקפה בעולם ממשיך לעלות ואילו כמות היבולים יורדת, וירידה בהיצע מול גידול בביקוש עלולה להביא להתייקרות משמעותית שתאפשר רק למעטים ליהנות מהקפה ותזיק עד מאוד לתעשייה שעובדים בה כ-120 מיליון בני אדם ביותר מ-70 מדינות, ובהם חקלאים, יצרנים, סוחרים ועובדים ברחבי העולם.

לאור זאת התאגדו יצרני הקפה הגדולים בעולם כדי להגביר את המודעות למצב ולעודד את מחקר הקפה. כיום עמלים החוקרים יחד עם ארגוני הקפה השונים בעולם על מציאת פתרונות שיאפשרו למגדלים להסתגל לשינויי האקלים ולחזק את גידולי הקפה. חוקרים עורכים מחקרים העוסקים בהכלאה של גנים מצמחי קפה שונים כדי ליצור שונוּת גנטית רחבה שתחזק את עמידות הגידולים. כמו כן פועלים הארגונים השונים להעביר את המטעים לאזורים הרריים יותר המושפעים פחות מההתחממות ולהגן על מקורות המים של יערות הקפה.

עם זאת, כל אלה עדיין אינם מסייעים דיים למגדלי הקפה ולפועלים העובדים בחוות. דו"ח שפורסם בארצות הברית בשנת 2008 מתאר תנאי העסקה קשים של עובדי חקלאות בכלל ועובדי חקלאות בתעשיית הקפה בפרט הכוללים העסקת ילדים והעסקה בתנאים לא הוגנים ואפילו בתנאי עבדות. בעקבות הדו"ח שרטט משרד החקלאות האמריקאי קווים מנחים לחברות האמריקאיות הכוללים בקרה על שרשרת הייצור כדי לוודא שהיא אינה כוללת העסקת ילדים. עם זאת ארגון הקפה הארצי של ארצות הברית חושב שהם יקרים מדי ובלתי ישימים.

גם צרכני הקפה יכולים להשפיע על תעשיית הקפה ולסייע לה. מודעות לאתגרים שניצבים בפני יצרני הקפה והקהילות המייצרות אותו והתעניינות במקור הקפה שהם שותים יאפשרו להם להעדיף קפה שיוצר באמצעים המאפשרים תגמול הוגן לחקלאי הקפה לצד שמירה על הסביבה. התקווה היא כי המחקרים ומודעות הצרכנים יאפשרו לחזק את יבולי הקפה מחד גיסא ולסייע בהגנה על החקלאים המגדלים את הקפה במדינות הטרופיות (שהן ברובן מדינות עולם שלישי) מאידך גיסא. כך, בתקווה, יצאו כולם נשכרים – החקלאים, בעלי המטעים, היצרנים, הברמן בבית הקפה וגם הצרכנים והדורות הבאים. כולנו תקווה כי כל אלה יוכלו להמשיך ולקיים את תעשיית הקפה העולמית ואף ליהנות מכוס קפה טובה על הבוקר על אף הסכנות והאתגרים שמציבים שינויי האקלים.