אדמה זעה מתחת לרגליים, גלי ענק, רהיטים נופלים ובתים מתמוטטים. רעידות האדמה קורות ללא התראה מוקדמת, ויכולות להחריב ערים שלמות. כך קרה בחלק מרעידות האדמה החזקות שהתרחשו בעולם. רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה מעולם התרחשה בשנת 1960 בצ'ילה, בעוצמה של 9.5 דרגות בסולם ריכטר.
רעידת האדמה
שפרצה באוקיינוס ההודי בקרבת החוף הצפוני-מערבי של
האי האינדונזי סומאטרה בדצמבר 2004 הייתה השלישית בעוצמתה בעולם, 9.1 דרגות בסולם ריכטר; רעידת האדמה והצונאמי שנוצר בעקבותיה גרמו
להרס עצום ולמותם של יותר מ-300,000 בני אדם.
מומחים מזהירים כי סביר מאוד
ששנת 2018 תהיה שנה קשה במיוחד מבחינת מספר רעידות האדמה החזקות. חוקרים מארצות הברית פרסמו לאחרונה מחקר שממצאיו
מעידים על מחזוריות ברעידות האדמה העולמיות ועל התאמה בינן לבין האטה קלה ומחזורית בתנועת כדור הארץ. האטת תנועתו של כדור הארץ נמשכת זה כחמש שנים וגורמת לשינויים לא מורגשים כמעט באורך היום, שינויים של אלפית השנייה. לעומת זאת, השפעתם על הפעילות הסיסמית היא משמעותית. החוקרים בחנו את כל רעידות האדמה החזקות מאז שנת 1900 ומצאו כי בכל שנה מתרחשות בעולם כ-15 רעידות אדמה בממוצע, אך כל 32 שנה מתרחשות במשך שנה אחת יותר רעידות אדמה: 23–30 רעידות אדמה חזקות. לגבי כדור הארץ נמצא כי השנה החמישית להאטת תנועתו מועדת לפורענות מבחינת רעידות אדמה.
כיום חלפו ארבע שנים מרגע שהחלה ההאטה בתנועת כדור הארץ; לכן שנת 2018, שהיא השנה החמישית להאטה, עלולה להיות שנה קשה במיוחד מבחינת מספר רעידות האדמה החזקות. האזורים הרגישים ביותר הם האזורים המשווניים.
כיצד נוצרת רעידת אדמה? קרום כדור הארץ מורכב
מלוחות טקטוניים שצפים על מגמה נוזלית ונעים על פניה באיטיות, בקצב של כעשרה סנטימטרים בשנה. רוב רעידות האדמה מתרחשות באזורים הנמצאים על קו התפר שבין שני לוחות טקטוניים. כאשר לוח טקטוני מתחכך בלוח הסמוך לו נוצרות רעידות אדמה. רעידת אדמה עצמה נמשכת בדרך כלל כמה שניות עד עשרות שניות, אולם הגלים שהיא יוצרת יכולים להיות מורגשים למשך פרקי זמן ארוכים יותר, ונמשכים בדרך כלל כמה דקות. כוחה של רעידת האדמה משתחרר בשלושה גלים. הגל העיקרי מורגש כזעזוע חזק ופתאומי, והגל המשני מורגש כעבור כמה דקות כרעידות ממושכות יותר, ושניהם חודרים לעומק כדור הארץ. לאחר מכן מגיעים גלי שטח אשר מרעידים את הקרקע וגורמים לרוב הנזק על פני השטח. אם רעידת האדמה מתרחשת בלב ים עלולים להיווצר צונאמי או גלי מים ענקיים, המכים ביבשה בעוצמה רבה ושוטפים את כל הנקרה בדרכם. תופעה מסוכנת נוספת שנגרמת בעקבות רעידות האדמה היא גלישת קרקע; זו נוצרת בעיקר במדרונות ההרים ועלולה לגרום לכיסוי יישובים וכבישים בעקבות מפולות קרקע או לגלישה של בתים במדרון עם שכבת הקרקע שתחתם.
ישראל ממוקמת על קו התפר שבין שני לוחות טקטוניים היוצרים את הבקע הסורי-אפריקני,
נקודת מפגש של הלוח הטקטוני האפריקני עם הלוח הטקטוני הערבי, ולכן היא
מועדת לרעידות אדמה. מרבית רעידות האדמה הן חלשות, ולרוב בני האדם אינם מרגישים בהן כלל; אך כל 100 שנה לערך מתרחשת באזורנו רעידת אדמה חזקה יותר והרסנית. בעבר נמדדו בישראל רעידות אדמה חזקות, ובהן רעידת האדמה משנת 1759, שבעקבותיה פגעו ביפו ובעכו גלי צונאמי, רעידת האדמה משנת 1837, שגרמה
להריסתן של צפת וטבריה,
ורעידת האדמה משנת 1927, שהמוקד שלה היה בצפון ים המלח. רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה באזורנו התרחשה בשנת 1995, במפרץ אילת,כ-100 ק"מ מדרום לעיר אילת, ועוצמתה הייתה 7.2 דרגות בסולם ריכטר. רעידה זו לא הסבה נזקים רבים מפני שלמרבה המזל התרחשה באזור מרוחק ממקומות ישוב. כיום
מומחים מזהירים כי רעידת אדמה חזקה עלולה להתרחש בישראל בכל רגע נתון, וכי כל האזורים בארץ מצויים בסכנה.
על פי דוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות,
ישראל אינה מוכנה מספיק לרעידות אדמה. חוק הבנייה מראשית שנות השמונים, הקובע תקן בטיחות לבנייה, אמור לתת מענה לבטיחות המבנים בישראל; אך בישראל קיימים לא מעט מבנים שנבנו לפני שנחקק החוק. אחד הפתרונות למיגונם הוא תמ"א 38 (תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים כדי שיעמדו ברעידות אדמה), הכוללת חיזוק ומיגון מפני רעידות אדמה והוספת שטחי מגורים לבניינים. עם זאת, עד כה מוגנו רק כ-2000 בניינים מתוך כ-80,000 וכ-4,600 מבני ציבור עדיין אינם עומדים בתקן. אחת הטענות נגד יעילות התוכנית היא שיישומה נשען
על הגדלת זכויות הבנייה כאמצעי למימון עבודות החיזוק, ולכן היא ישימה בעיקר ביישובי המרכז ופחות ביישובים הממוקמים בקרבת הבקע הסורי-אפריקני. כמו כן, יש הטוענים כי הבקרה על התוכנית אינה מספקת,
וכי כ-70% מהמבנים בישראל
אינם עומדים בתקן ועלולים לקרוס בעת רעידת אדמה בינונית עד חזקה
ולגרום למותם של אלפי בני אדם. נוסף על כך,
חלק ניכר מ-9,000 המפעלים אשר נקבע כי הם חיוניים בשעת חירום, ממוקמים במבנים אשר עלולים להינזק בעת רעידת אדמה.
למרות מאמצי המחקר ברחבי העולם
לא נמצאה עדיין שיטה המאפשרת לחזות מראש
את מיקומן ומועדן של רעידות אדמה. כיום קיימות מערכות אשר
נותנות התרעה קצרה של 20-15 שניות לפני שמרגישים ברעידת האדמה, התרעה שלעיתים היא הכרחית כדי להגיע למקום בטוח. כחלק מההיערכות הארצית לרעידות האדמה הומלץ כי מערכות מעין
אלו יוטמעו בבתי ספר ובמוסדות שונים. כמו כן, לאחרונה החלו להציב בישראל שלטים המתריעים על
מקומות המועדים לצונאמי ומודיעים על מקומות
המומלצים לכינוס בעת סכנה. אחד הכלים החשובים ביותר להתמודדות עם תופעת רעידות האדמה היא מודעות ומוכנות של כל אחד ואחת. ככל שתגבר מודעות האוכלוסייה לחשיבות הבנייה על פי התקן וככל שהאוכלוסייה תדע כיצד עליה לנהוג בעת הרעידה ואף תתרגל כללי התנהגות נכונה, כך יצטמצם היקף הנזק הצפוי. על אף היערכות המדינה, הניסיון בעולם מלמד כי מרבית האנשים שחולצו חיים מבין הריסות בתים לאחר רעידת אדמה חולצו בידי שכנים ואזרחים. מספרן של יחידות החילוץ של שירותי החירום קטן באופן יחסי, וייקח זמן רב עד שיחידות אלו יגיעו לחלק מאתרי ההרס לאחר רעידת אדמה.
לכן בעת צרה, לכל אחד מאיתנו יש חלק חשוב בפינוי וככל הניתן – גם בחילוץ.