סופות הענק החריגות, גלי החום הקיצוניים ושריפות הענק מוכיחים שאי אפשר עוד להתכחש לתופעת שינויי האקלים. פליטות גזי החממה מביאות להתחממות כדור הארץ, וזו בתורה גורמת לא רק להקצנתם של אירועי מזג אוויר אלא גם להתמוססות הקרחונים ולעליית פני הים, ולהמשך החמרתם של האירועים עלולות להיות השלכות הרסניות על התשתיות שנבנו והונחו על החופים ובסמוך להם. מחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה העלה חשש כי לא רק התשתיות החופיות יטבעו אלא גם חלק מתשתיות האינטרנט העולמיות, דבר שיוביל לשיבושים קשים באמצעי התקשורת שהפכנו להיות תלויים בהם כל כך בעשורים האחרונים.
כחלק מהמחקר שעסק בהשפעות הצפויות של שינויי אקלים על תשתיות האינטרנט בארצות הברית, התבצעה הערכה של הסיכונים הצפויים לתשתיות האינטרנט שם. על פי הממצאים, מעריכים החוקרים כי יותר מ-6,500 קילומטרים של כבלי תקשורת אופטיים המוטמנים מתחת לפני האדמה יטבעו ויצאו מכלל פעילות עד שנת 2033.
הפגיעה הקשה ביותר בתשתיות האינטרנט בארצות הברית צפויה להיות בניו יורק, בסיאטל ובמיאמי. כמו כן, מאחר שכבלי אינטרנט עצומים מחברים בין צפון אמריקה ליתר חלקי העולם, שיתוק תשתית האינטרנט האמריקאית עלולה להביא לשיבושים בכל העולם.
על פי הערכות שפרסם לפני כשנתיים הפאנל הבינלאומי לשינויי האקלים (IPCC) פני הים ברחבי העולם צפויים לעלות בכמטר עד לסוף המאה הנוכחית, ומחקרים עדכניים מזהירים מפני עלייה גדולה ומהירה יותר. חלק גדול מתשתיות האינטרנט של ארצות הברית טמון לאורך כבישים ומסילות רכבת לאורך החוף. אף על פי שכבלי התקשורת תוכננו לעמוד בתנאי לחות וקור ובתנאי מזג אוויר קשים, הם לא תוכננו לפעילות בתנאים תת-מימיים. חדירת המים צפויה לגרום לקורוזיה ולפגיעה בלתי הפיכה בפעילותם. לדברי החוקרים, ההצפות שנגרמו לערי החוף בארצות הברית בעקבות סערות ההוריקן האחרונות הן רק טעימה מהעתיד לבוא. אחד הפתרונות המוצעים כהגנה מפני עליית פני הים הוא בניית חומות המיועדות לעצור את המים המציפים את החופים. עם זאת, ההערכות הן כי אלו הם רק פתרונות זמניים, שלא יהיו יעילים בטווח הארוך. החוקרים מדגישים כי הנתונים הם קריאת השכמה עבור מקבלי ההחלטות וכי יש לדון בדרכים שבהן מומלץ להגן על רשת האינטרנט העולמית ובשינויים שיש לעשות כדי להגן עליה מפני פגעי שינויי האקלים.
ומה בארץ? על פי התוכנית הימית לישראל, שנכתבה על ידי צוות חוקרים ומתכננים מהטכניון בשיתוף עם מומחים מהעולם, מפלס הים התיכון צפוי לעלות בחופי ישראל ב-1.4-1 מטרים עד שנת 2100, ולגרום, בשילוב עם הופעת רוחות מערביות חזקות, להצפות חמורות ולפגוע בכל התשתיות הבנויות באזורי החוף של הארץ. הפגיעה בתשתיות צפויה להיות כמובן נרחבת ולכלול לא רק את תשתיות התקשורת אלא גם את תחנות הכוח, מתקני ההתפלה, בסיסי צה"ל, בתי מגורים ועוד, ומצריכה היערכות ארצית הנוגעת למשרדי ממשלה וגופים מנהליים רבים. לצורך זה גובשה תוכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים, והוחלט על הקמת מנהלת שתהיה אחראית ליישום הצעדים השונים הדרושים להיערכות בישראל לשינויי האקלים. ולגבי רשת האינטרנט הישראלית, נראה שעדיין אין תמונה ברורה לגבי מידת ההשפעה של שינויי האקלים עליה. עם זאת, אין ספק שקיימות סכנות לתשתיות החופיות ושיש להיערך אליהן לא רק בארץ אלא בעולם כולו, כדי שלא נמצא את עצמנו יום אחד מנותקים מהרשת.