המדע עשה דרך ארוכה מאז שיבוטה של הכבשה דולי ב-1996, ובקהילה המדעית עובדים בימים אלה במרץ על השבה לחיים של חיות שנכחדו באמצעות הנדסה גנטית, תחום שאף פעם אינו חף מביקורת. האם בקרוב ישובו להתהלך בקרבנו דינוזאורים, ממותות שעירות או ציפורי דודו? בינתיים מבין המועמדות בתחרות על ה"שיבה לחיים" נבחרה היונה הנודדת – ציפור שהייתה נפוצה בצפון אמריקה ונכחדה ב-1914.
אבל איך זה אפשרי?
הודות לטכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR המאפשרת לחתוך החוצה מקטעים מהדי-אן-איי בכל תא בעזרת החלבון Cas9 ולהחליפם באחרים. מאז שהתפרסם המחקר פורץ הדרך
ב-2013, גילו חוקרים שאפשר להשתמש באותו מנגנון לא רק כדי לחתוך מקטעים החוצה מהדי-אן-איי אלא גם להשתיל לתוכו חומר גנטי חדש של יצור חי אחר.
הטכנולוגיה הזאת מעוררת כמובן תגובות חריפות, והמתנגדים מזהירים מפני היום שבו הורים יוכלו לבחור את התכונות של ילדיהם, אך הפוטנציאל הגלום בה לשיפור חיי האנושות ולריפוי מחלות, לרבות סרטן, הוביל להמשך פיתוחה, ובמסגרתה נערך ניסוי שמטרתו להפוך אברי חזירים מתאימים יותר להשתלה בבני אדם באמצעות פיתוח עוברי חזירים סטריליים. הטכנולוגיה הזאת הציתה את דמיונם של החוקרים, והם החליטו להצעיד אותה קדימה ולנסות להשיב באמצעותה לחיים מינים שנכחדו.
אז את מי נשיב לחיים?
כשעלתה האפשרות להשיב מינים שנכחדו הוזכרו חיות שונות כמועמדות ל"החייאה" – הראשונה שבהן הייתה הממותה השעירה, ואחריה ציפור הדודו, הנמר הטסמני ודולפין הנהרות הסיני שנכחדו במהלך ההיסטוריה, אבל נראה שהיונה הנודדת עקפה את כולם. היונה הזאת הייתה הנפוצה ביותר בצפון אמריקה עד שציד והרס בתי הגידול שלה צמצמו את אוכלוסייתה, והיא קטנה מיונת הסלע המוכרת. היונה הנודדת האחרונה מתה בסינסינטי בשנת 1914.
היום, במעבדה ממערב למלבורן שבאוסטרליה, חיות 13 יונים שהן צאצאיות של יוני הסלע הנפוצות ונושאות כולן את הגן Cas9 שהוזרק לביצי היונים לפני בקיעתן. כאמור, זהו הגן ההכרחי לחיתוך מקטעי די-אן-איי באמצעות טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR.
הגוזלים שייוולדו ליונים האלה יישאו את הגן בכל אחד מתאיהם, וכך יוכלו המדענים לערוך את הגנום שלהם ולהוסיף לו די-אן-איי של מין יונים שנכחד לפני יותר ממאה שנה – היונה הנודדת.
במקביל שקד צוות נוסף של מדענים על שחזור הגנום של היונה הנודדת ואסף דגימות די-אן-איי מפוחלצי יונים ממוזיאונים. להשלמת החורים בגנום הושוו הממצאים עם הגנום של היונה החיה הקרובה ביותר גנטית ליונה הנודדת. תוצאות המחקר הראו ש-32 גנים היו האחראים העיקריים לייחודיות של היונה שנכחדה.
אבל לא כל המדענים להוטים כל כך להשיב לחיים בעלי חיים שנכחדו. לדידם, אם לא הבנו מדוע חיים אלה נכחדו מלכתחילה או לא פתרנו את הבעיה שבגללה הם נכחדו, דבר לא ישתנה גם הפעם. באותו אופן, גם ליונה הנודדת החדשה צפויים אותם קשיים שהביאו להכחדתה – היערות שכיסו את צפון אמריקה והיו אזורי המחיה שלה הם היום ערים ושדות. אותם מדענים טוענים שדווקא הבנת הסיבות שהביאו להיכחדות מינים יכולה לסייע לנו להגן על מינים החיים היום ועל אזורי המחיה שלהם. הבנת מערכת החיסון של היונה הנודדת תוכל לסייע למיני ציפורים שכבר היום מרחפת מעליהם סכנת הכחדה.
בינתיים החוקרים ממשיכים לעבוד על הבנת הדי-אן-איי של היונה הנודדת ומקווים ליצור באמצעות קרובי המשפחה של היונה הנודדת בן כלאיים חדש. לציפור העתידית הזאת כבר יש שם: Patagioenas neoectopistes – היונה הנודדת החדשה של אמריקה.