אם גם אתם הצטרפת לקבוצות עם שמות כמו "רודפי שטפונות" ברשתות החברתיות, אתם כבר מכירים את הטרנד, אם לא, נספר לכם שיציאה לשטח בימים גשומים כדי לחזות בשטפונות, הפכה לפעילות שסוחפת אחריה (תרתי משמע) ישראלים רבים. מה שהיה פעם נחלתם של מתי מעט "שועלי שטח" מדופלמים המכירים את המדבר כאת כף ידם, הפך לאחרונה לתחביב הרבה יותר מקובל. אך דווקא עובדה זו הופכת את העניין למסוכן עד מאד.
אנשי שטח להם ניסיון רב בניווט והיכרות מעמיקה עם איתני הטבע והאופן בו הם באים לידי ביטוי במרחבים הפראיים, יודעים ממה להיזהר ולכן נפגעים פחות. אנשים שלהם אין את הידע והניסיון, מתפתים לא פעם לצאת להרפתקאות שלא פעם מסתיימות באסון. אין עוררין על כך שצפייה באירוע כמו שיטפון, המדגים בצורה כל כך מעוררת הערצה את כוחו ויופיו של הטבע, היא חווייה יוצאת דופן. אך רבים שוגים בכך שהם ממעיטים, שלא לומר מזלזלים באותם כוחות וכשהם מתמודדים עמם פנים אל פנים, זה לרוב מאוחר מדי… כוחם של המים אדיר. זרם מים בגובה ברכיים, בספיקה גבוהה, יכולים בקלות לסחוף כלי רכב כאילו היה אגוז, שלא לדבר על בני אדם שמנסים לחצות רגלית אפיק נחל ששיטפון פוקד אותו. כניסה לערוצי נחלים קניוניים הם בבחינת התאבדות של ממש (ע"ע אסון נחל צפית) שכן כוחם של המים במעברים צרים מוכפל פי כמה וכמה, הוסיפו על כך את העובדה ששיטפון לרוב סוחף איתו חול, אבנים ובעצם כל מה שנקרה בדרכו וקיבלתם מתכונת לטרגדיה, לו כל הכוח הזה פוגש בקבוצת מטיילים שנמצאת בתוך ערוץ קניוני. לא פעם מועלות לרשתות החברתיות תמונות בהן רואים מטיילים שהקימו חניון לילה ממש מתחת למפל בימים בהם ישנה אזהרת שטפונות, או "חכמים" שהחליטו לחצות עם הרכב ערוץ גועש. אין דרך אחרת לתאר פעולות מעין אלו חוץ מחוסר אחריות. ברור הוא שבחלק מן המקרים מדובר בחוסר ידע ושאננות, אך במקרים אחרים זוהי פשוט רשלנות פושעת. יחידות החילוץ הרשמיות של הצבא ואלו המבוססות על מתנדבים, נקראות שוב ושוב על מנת לחלץ מטיילים שנקלעו לצרה. ברוב המכריע של המקרים מדובר באירוע מסוכן שהתפתח רק בשל חוסר אחריות של המטיילים עצמם. יציאה למסלול בלי להכירו, כניסה לאזורים נמוכים בימים בהם יש התראות על שטפונות, חוסר ידע בניווט, כמות מים לא מספקת, כל אלו ועוד הן תקלות שהיו יכולות להימנע והיו חוסכות מהמחלצים את הצורך לסכן את עצמם וכמובן פציעות או מוות מיותר בקרב המטיילים עצמם. כדי לצמצם את הסיכוי שגם אתם תיקלעו למצב מעין זה הנה כמה כללי אצבע ליציאה לשטח:
- אם אינכם מכירים את המסלול ולא הייתם בו כבר, אל תצאו אליו ללא ליווי או הדרכה של מישהו מנוסה המכיר אותו!
- טרם היציאה לשטח בררו עם הגורמים הרשמיים (צבא, רט"ג, רשות שמורות הטבע, קק"ל, מועצה מקומית, משטרה, השירות המטאורולוגי ו/או כל גורם אחר שיכול לספק לכם מידע) מה התחזית לאותו אזור והאם ישנן אזהרות נקודתיות לגביו. חום קיצוני, התראת שטפונות או אפילו אזהרה בטחונית צריכות להדליק נורה אדומה ולפסול את היציאה לשטח.
- בהקשר לשטפונות זכרו כי גם שמיים בהירים ושמש מעל ערוץ מדברי, אינם מבטיחים ששיטפון לא יפקוד את ערוץ הנחל בו אתם מטיילים. הגשם יכול לרדת במרחק גדול מכם מעל אגני הניקוז של הנחל ותוך דקות הזרימה יכולה להתפתח לשיטפון אדיר. כעקרון, בימים בהם ישנו סיכוי לגשם, התייחסו לכל ערוץ או ואדי כמועד לפורענות ותכננו נתיב הנע רק בשטחים גבוהים ולא בערוצים!
- תמיד עדכנו את הבית לאן אתם יוצאים, מהו המסלול המתוכנן ומהו לוח הזמנים הצפוי.
- הצטיידו באמצעי קשר מתאימים.
- הצטיידו באמצעי ניווט מתאימים (גם אם אתם מנווטים עם תוכנת ניווט המותקנת על הטלפון הנייד שלכם, אין תחליף למפת נייר!)
- כמובן שכמות מים מספקת, ביגוד מתאים, פנסים, תיק עזרה ראשונה וכל אמצעי אחר הדרוש למסלול הספציפי אליו אתם מתעתדים לצאת, הם חובה!
- אל תמעיטו בכוחם של מים זורמים! כפי שציינו, גם זרם הנראה רדוד וחלש לעין בלתי מקצועית, יכול להפוך למלכודת מוות!
אין תחליף לשיקול דעת, בגרות ואחריות. וזכרו, בכל הקשור ליציאה לשטח, אם יש ספק, אז אין ספק!