אז בואו נדבר רגע על כל מה שזורם בביוב שלנו. בלי להיכנס לתיאורים גרפיים מדי, כולנו חייבים, כחלק משגרת יומנו, לבקר מעת לעת בבית הכיסא. רובנו גם שוכחים מכל העניין ברגע שהמים מודחים, אך מרגע זה ואילך מתחיל מסע ארוך ומורכב של כל הפסולת האורגנית הזו, מסע שרובנו לא מודעים לו כלל וכלל. אז בואו נלווה אותה קצת כדי להבין לאן היא בעצם זורמת…
מיליוני קילומטר של צינורות ביוב מרכיבים את מערכת סילוק השפכים בכל עיר על פני כדור הארץ, והמערכת הזאת עובדת קשה מאוד. יותר מ-7 מיליארד אנשים חיים על פני הכוכב שלנו, והם מייצרים כמות עצומה של פסולת אורגנית. מתקני טיהור ושיטות משיטות שונות מטפלים במי השפכים האלה, מפרידים מהם את המוצקים, ומי הקולחין שמתקבלים מושבים לשימוש חוזר, אך אחרי התהליך הזה נותרות במתקני הטיהור כמויות גדולות של משקעים מוצקים למחצה. חלק מהחומר האורגני הזה משמש לדישון צמחים שאינם מיועדים לאכילה אך רובו המכריע אינו בר שימוש ולרוב הוא נשלח להטמנה או פשוט נערם לו. לערמות האלה יש פוטנציאל זיהום גבוה שכן בחומר האורגני מצויות מתכות כבדות, וברגע שגשם יורד על מצבורי הפסולת, אותם חומרים רעילים מחלחלים אל מאגרי המים התת-קרקעיים ומזהמים אותם.

אז מה עושים עם החומר האורגני הזה? פרופסור עבאס מוהג'רני מאוניברסיטת RMIT שבמלבורן אוסטרליה הגה רעיון שיאפשר לנו לעשות שימוש חוזר בפסולת הזו באמצעות הפיכתה ללבנים לבניית בתים. כן, אנחנו יודעים שזה נשמע רע לגור בבית שבנוי מלבני קקי, אבל אם תוכלו להתגבר לרגע על הסלידה האינסטינקטיבית, תגלו שמדובר ברעיון בעל יתרונות עצומים.
תעשיית לבני הבנייה העולמית מייצרת כ-1.5 טריליון לבנים בשנה, שרובן מתבססות על סוגי חימר שונים שכורים מן האדמה. לחימר מוסיפים חומרים אחרים ולאחר מכן שורפים אותו בחום גבוה מאוד, וכל התהליך הזה מותיר חותמת סביבתית קשה – כריית החומר מהאדמה מחסלת אזורי מחיה של בעלי חיים רבים, משנה את הטופוגרפיה ופוגעת בסביבה באופן ישיר ועקיף, ותהליך השריפה גם הוא מזהם גדול מאוד בשל שריפת הדלקים. הלבנים שפרופסור עבאס יוצר מכילות אחוז גבוה של פסולת אורגנית ויש להן תכונות דומות לאלה של הלבנים הרגילות. התהליך הזה אינו דורש שום כרייה מבטן האדמה, שהרי הפסולת האורגנית מצויה בשפע, ותהליך השריפה הוא בטמפרטורה נמוכה בהרבה מזו הדרושה לייצור לבנה רגילה, דבר שמצמצם כמובן את הזיהום הסביבתי. יתרה מזו, תהליך השריפה מסלק מהחומר האורגני את המתכות הכבדות, ולכן סביר להניח שאחוז קטן יותר מהן ימצא את דרכו למאגרי מים תת קרקעיים. ואם כל זה לא מספיק, הרי שלבני הקקי של עבאס מבודדות מקור וחום ביעילות רבה יותר מהלבנים הרגילות, ולכן תושבי הבית יוכלו לחסוך באמצעים לחימום וקירור ובכך לתרום לאיכות הסביבה. ואם אתם עדיין תוהים לגבי הריח, תנוח דעתכם – התוצר הסופי אינו מדיף ריח של החומר המקורי 😊

הרעיון של שימוש בלבני קקי כחומר בנייה תופס תאוצה כפי שאפשר לראות בעמוד הפייסבוק הזה שהפך לסוג של קאלט. ואתם, האם תהיו מוכנים לגור בבית עשוי קקי?