השפעתו של המין האנושי על כדור הארץ ניכרת ומורגשת בכל פינה באוויר, בים וביבשה. בהיותם היצור התבוני השולט משגשגים בני האדם ואגב כך מפרים את האיזון העדין שבטבע, משתלטים על עוד ועוד אזורי מחיה של חיות בר ומזהמים את המים, את האוויר ואת הקרקע. אך פרט למגמה השגרתית הזו מתרחשים מדי פעם אסונות אקולוגיים נקודתיים המסבים נזק אדיר בזמן קצר, כמו מכלית נפט העולה על שרטון ומשחררת אל מי הים חומר הרעיל או התבקעות הכור האטומי בצ'רנוביל, שעליה נדבר הפעם.

בשנת 1986 התרחשה התאונה הגרעינית החמורה ביותר בהיסטוריה. ליבת הכור האטומי ששימש להנעת תחנת הכוח הסמוכה לעיירה צ'רנוביל שבאוקראינה התבקעה ושחררה ענן רדיואקטיבי בעוצמה השווה ל-400 פצצות אטום כמו זו שהוטלה על העיר הירושימה במלחמת העולם השנייה. הנשורת הרדיואקטיבית התפשטה על כנפי הרוחות, ואלו נשאו את הזיהום למרחק של מאות קילומטרים. אזור של כמה עשרות קילומטרים מסביב לכור עצמו זוהמו כל כך עד שנדרש פינוי של כל התושבים באזור, וגם היום, 33 שנים אחרי האירוע, ניכרים ממדי האסון בעיקר בהיבטים של תחלואה, תמותה ומומים מולדים בקרב בני אדם שהם תוצאה ישירה של חשיפת החומר הגנטי שלנו לקרינה בדרגה גבוהה כל כך. הערים והכפרים מסביב לאזור האסון עומדים בשיממונם מאז האירוע וככל הנראה יישארו כך עוד שנים רבות, שכן רמת הקרינה באזור עדיין גבוהה ומסוכנת.

אך במקום שבו בני האדם נעדרים, חיי הבר פורחים, ומתברר שאזור האסון מאכלס מגוון גדול של בעלי חיים. בעלי חיים רדיואקטיביים.
הזיהום המאסיבי נספג עמוק באדמה והפך לחלק בלתי נפרד משרשרת המזון. הצמחייה המקומית סופגת את הקרינה ואת החומרים הרדיואקטיביים דרך השורשים, ומכיוון שהיא החוליה הראשונה בשרשרת, היא מעבירה אותם אל גופם של מכרסמים שונים, חזירי בר ודומיהם, והם בתורם נטרפים על ידי בעלי חיים כמו זאבים וכך הלאה. החומרים הרדיואקטיביים כמובן משפיעים גם על בעלי החיים עצמם, וידוע שהם יוצרים בקרבם מומים ומוטציות לא טבעיות. מדענים סברו כי בשל נטייתם של רוב בעלי החיים להתרכז באזור מחיה מוגדר, יישארו המוטציות והשינויים הגנטיים בגבולות האזור שבו התרחש האסון, אך מחקר שנערך לאחרונה מגלה כי ייתכן שאותן מוטציות יחרגו מגבולות האזור ויזלגו החוצה גם לאזורים "נקיים". איך זה קורה? מתברר שאוכלוסיית הזאבים המקומית, שזכתה לכינוי "הזאבים הרדיואקטיביים של צ'רנוביל", מפיצה את הגנים הפגומים, שכן פרטים אחדים בה יוצאים למסעות הרחק מאזור האסון.

זכרים צעירים שהוצמד להם קולר מעקב נצפו כשהם נודדים למרחקים של מאות קילומטרים ממוקד האסון בחיפוש אחר טריטוריות חדשות ונקבות שעימן יוכלו להזדווג כדי להקים להקה משלהם. החשש הוא שבדרך זו יועברו במהלך תהליך הרבייה גנים פגומים ומוטציות שמקורם בזיהום הרדיואקטיבי לאוכלוסיות בריאות. תוצאות המחקרים עדיין אינן חד משמעיות, אך רוב החוקרים תמימי דעים באשר לעובדה כי את ההשפעות ההרסניות של האסון הזה נמשיך לחוות ולפגוש לדאבוננו עוד שנים רבות.