האף תמיד זוכר…
אם גם אתם חלפתם פעם על פני מאפייה בשעת בוקר מוקדמת וגיליתם שהריחות שעולים ממנה זורקים אתכם בבת אחת אחורה לבית סבתא ולצלוחית העוגיות הטריות שלה, אתם לא לבד… כן, חוש הריח שלנו יודע לעולל תעלולים שונים ומשונים, ותפקידו בחיינו מורכב וחשוב יותר ממה שרובנו נוטים לייחס לו.
כשאנחנו מגיחים אל אוויר העולם חוש הריח שלנו מפותח כל כך עד שאנו יודעים לזהות את הריח הייחודי של אימנו ואת ריח חלב האם שלה, ואפילו מסוגלים להבחין בינו ובין ריח חלב אם של אישה אחרת. ומה באשר לריח של התינוק עצמו (לפחות כשהחיתול אינו מלא…)? האם שאלתם את עצמכם פעם מדוע לתינוקות יש ריח טוב כל כך? מתברר שלא מדובר בסתם תחושה. מחקרים מראים שתינוקות מפיצים מולקולות ריח ייחודיות שנועדו לגרום לנו לעשות בדיוק את מה שאנחנו אוהבים כל כך לעשות – להניף אותם אל על, לחבק, לנשק ולרחרח אותם באהבה. כן, הריח הייחודי של התינוקות הוא למעשה מנגנון הישרדות המעורר רגש עמוק בין ההורים לתינוק. ואם באהבה עסקינן, בואו נדבר על תפקידו של חוש הריח במגרש הרומנטי. כן, אתה אולי יכול להתפעל מריח הבושם הנהדר של בת זוגך לדייט, ואת אולי מרגישה שראשך סחרחר מהאפטר-שייב שלו, אבל אל תטעו, הריחות האלה לרוב רק מטשטשים את ריח האהבה האמיתי, זה שבסופו של דבר משדר אל תת-המודע שלנו את המסר שעם בן או בת הזוג הזה אנחנו רוצים להיות. איך זה קורה? ובכן, על פרומונים שמעתם? פרומונים הם חומרים המופרשים על ידי כל בעלי החיים על פני כדור הארץ, ואפשר לתאר אותם כהורמונים הנישאים באוויר ומשפיעים על אותו מין של בעל חיים ולעיתים על מינים אחרים. יש סוגים רבים של פרומונים, ובהם גם זה הגורם לנו להתאהב. ואם שאלתם את עצמכם, אז התשובה היא לא, אין לחומר הזה ריח שאפשר לקרוא לו בשם, אך אנחנו בהחלט מבחינים בו והוא גם משפיע על ההתנהגות שלנו ועל מידת המשיכה שלנו לאדם מסוים ולא לאחר. מחקרים אף הוכיחו כי נשים וגברים שנולדו עם חוש ריח פגום היו פחות פעילים חברתית וקיימו פחות קשרים רומנטיים ביחס לאנשים בעלי חוש ריח תקין. בעולם החי יש לפרומוני המין תפקיד מכריע, וסוגים מסוימים של בעלי חיים מסוגלים להריח את בנות זוגם (לרוב הנקבות הן שמפרישות את החומר) ממרחק של עשרות קילומטרים!
אך מה באשר לריחות קצת פחות נעימים? ובכן, חוש הריח נועד גם להגן עלינו. האם שאלתם את עצמכם מדוע ריח של בשר רקוב דוחה אותנו כל כך? התשובה לכך היא פשוטה – אם נאכל אותו, כנראה נחלה מאוד… במשך מאות אלפי שנות אבולוציה "למד" המוח האנושי לקטלג את ריחם של הדברים שעלולים לסכן את בריאותנו ולאיים עלינו, וזו הסיבה שאנו סולדים מהם כל כך. ומה באשר לפחד? האם גם לו יש ריח? אם פעם עמדתם ליד כלב שנהם לכיוונכם, ייתכן ששמעתם מישהו אומר ש"הוא מריח את הפחד שלכם". אך האם יש אמת בדבר? מתברר שכן. כלבים (ובעלי חיים אחרים) יכולים "להריח פחד", ולא רק הם. אנשי מכירות ממולחים למשל, קולטים באופן לא מודע את ריח הזיעה שלנו כשאנחנו נלחצים ויכולים לנצל את הבלבול והמבוכה שלנו לטובתם. ואם התחלנו במכירות, בואו נמשיך קצת באותו כיוון. שמתם לב לניחוחות הבוקעים מהחנויות בקניון? מתברר שיש חברות שלמות שמתמחות בשיווק באמצעות ריחות ועוזרות לבעלי עסקים להגדיל את המכירות שלהם.
חוש הריח שלנו גם מתחבר ישירות אל חוש הטעם, ובלי ריח, גם רוב חוש הטעם נעלם, כמו שאתם ודאי זוכרים מהפעם האחרונה שהצטננתם, והאף שלכם נסתם.
אבל בואו נחזור לסבתא ולעוגיות שלה. ריחות כאמור יכולים לעורר בקרבנו זיכרונות ורגשות. כשאנחנו חווים אירוע, כל חושינו, ובכללם חוש הריח, "רושמים" אותו בזיכרון, וכשאנו נתקלים שוב בגירוי חיצוני המזכיר לנו את אותו אירוע, הוא צף ועולה מחדש. אך לתכונה זו יש גם צד אפל, שכן לא רק אירועים משמחים נחרטים בזיכרוננו אלא גם אירועים טראומטיים, שנוטים להיצרב עמוק יותר בזיכרון ועלולים להתעורר שוב בעקבות מראה, צליל או ריח ייחודי. אנשים שחוו אירועים קשים וסובלים מפוסט-טראומה, כמו למשל ניצולי שואה, עלולים לחוש שוב אותן תחושות מצמיתות של פחד מוות אם ייחשפו לריח מסוים. הסיבה לכך שריחות הם טריגר חזק כל כך לזיכרונות נעוצה בעובדה שבניגוד לחושים אחרים, קולטני הריח בגופנו מחוברים ישירות אל ההיפוקמפוס והאמיגדלה, שני חלקים במוח האחראיים לרישום וניהול הזיכרון והרגשות.
ואם כל זה עדיין לא הרשים אתכם, בחנו את עצמכם – האם אתם מסוגלים להריח ולהבדיל בין ריח דגים, מוצרי עור, תפוזים, נענע וורדים? אם התשובה היא לא, יש לנו חדשות לא טובות עבורכם… ייתכן שאתם עומדים למות… כן, חוקרים גילו כי ירידה משמעותית בתפקוד חוש הריח היא סימן מקדים למוות.