בחודש אוקטובר האחרון פגעה בחוף המזרחי של הודו סופת ציקלון טרופית עזה, Phailin שמה –
44 איש נספו, הנזק נאמד במאות מיליוני דולר ויותר ממיליון איש נאלצו להתפנות מבתיהם. פגיעות קשות, אבל האמת היא שאלו תוצאות טובות הרבה יותר מתוצאותיה של סופה אחרת, סופת Odisha, שפגעה באזור קרוב ב-1999 והביאה למותם של כ- 10,000 איש ולנזק שנאמד במיליארדי דולרים. השינוי אינו מקרי – לקחים שהופקו מהסופה הקודמת הם שהביאו לחלק משמעותי מההקטנה הדרמטית בנזקי הסופה האחרונה. סופת אוקטובר המחישה כי גם לסופות קשות אפשר להתכונן, והדבר חשוב בעת הזאת במיוחד כי הסופות הבאות בפתח – אף אחד לא זוכר מתי פגעו בהודו סופות קשות יותר מ-Phailin
ומ-Odisha
, אבל על פי המודלים של שינויי האקלים מסתמן כי המאה ה- 21 תתאפיין בסופות חזקות עוד יותר.
בדו"ח של סוכנות האו"ם להתרעה על סיכונים סביבתיים נותחו את הגורמים שהביאו להתמודדות הטובה יותר עם הסופה האחרונה. מתברר שבעקבות סופת 1999 הקימה מדינת Odisha
, שבה פגעו הסופות, סוכנות לאומית להתמודדות עם מצבי אסון (OSDMA). בעקבות עבודת הסוכנות מופו מאות מקלטי סופה בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים והם הותאמו לקליטת תושבים, תחזיות מזג האוויר שופרו ואתרעה מוקדמת ניתנה לאזרחים במגוון אמצעי תקשורת. עקב כך מרבית האזרחים פונו מבתיהם מבעוד מועד ושהו באזורים בטוחים. נוסף על כך, נראה כי גם ההתאוששות מנזקי הסופה מאורגנת יותר.
בחודש נובמבר האחרון פגעה בפיליפינים סופת הטייפון Haiyan והובילה לאלפי הרוגים ולנזקים במיליארדי דולרים – היקף דומה לזה של סופת Odisha
. האם יכול להיות שהיערכות מקדימה בפילפינים, מקבילה לזו שנערכה בהודו, הייתה יכולה לצמצם את הנזקים מ-Haiyan
לאלו של Phailin
– עשרות הרוגים ונזק במאות מיליוני דולרים בלבד? מבלי להכיר את הפרטים קשה לקבוע במדויק, אבל אין ספק שהפער בין שתי הסופות בהודו ממחיש שהנזק מסופות אינו נתון קבוע, ואפשר לצמצמו דרמטית בהיערכות מתאימה.
כל אזור בעולם ופגעי מזג האוויר שלו, וכידוע סופות הציקלון בהודו וסופות ההוריקן בארצות הברית חזקות מסופות הפוגעות בארץ. עם זאת, מעניין לדעת כי כמות הממטרים בסופת הציקלון רבת-העוצמה Phailin היה כ-250 מ"מ גשם, ערכים דומים לסופה המושלגת שפקדה אותנו בדצמבר האחרון, אבל בפרמטר עוצמת הרוח מצבנו טוב בהרבה. בסופות שלנו אנחנו "מסתפקים" ברוחות שמהירותן 100 קמ"ש לכל היותר, להבדיל מרוחות שמהירותן 250 קמ"ש בציקלון…
סופת חוף חזקה במיוחד הכתה בישראל בדצמבר 2010 והכותרות זעקו "פיגוע טבע". בנמל תל אביב, למשל, הרוחות העזות פגעו בתשתיות, הגלים הגבוהים שטפו חלק מהחנויות והתיקונים המיידיים עלו כמיליון שקל. כלקח מהסופה הגדירה חברת אוצר מפעלי ים (חברה ציבורית המנהלת את הנכסים בנמל ואחראית לתחזוקתו ולקיום הפעילויות השונות לאורך השנה) נוהל מסודר להיערכות מוקדמת לסופה, שכולל קשירת חפצים, חסימת הכניסה לים ועוד. ואכן, הנוהל הופעל בעת האתרעה על הסופה האחרונה שחווינו (דצמבר 2013 – הסופה ששיתקה את ירושלים, את צפת ועוד), אך בפועל הרוחות היו מתונות והפעם הסופה התבטאה בעיקר בכמות השלגים בהרים.
בנמל תל אביב הנזק הוא כלכלי ובעיקרון בר-שיקום. לא כך המצב כאשר סופת החוף פוגעת באתרים ארכאולוגיים של ערי חוף קדומות. הסופה מדצמבר 2010 גרמה נזקים בלתי-הפיכים לעתיקות בקיסריה, באשקלון ועוד, ועבור מה שאפשר לשקם נדרשת השקעה של עשרות מיליוני שקלים ומיגון מפני סופות דומות בעתיד. על רקע החשש מעלייה בעוצמת הסופות ותדירותן עקב ההתחממות הגלובלית, יש לקוות כי המיגון שיוקם לא יכשל ברגע המבחן.
ולסיום, רגע של לשון. מי יוצא הדופן – טייפון, ציקלון, טורנדו או הוריקן? התשובה היא טורנדו כמובן. מתברר שטייפון, ציקלון והוריקן אלו שמות שונים לתופעה זהה – סופות אדירות שנוצרות מעל לאוקיינוסים הטרופיים השונים ומכות באיים ויבשות. הסופות הנוצרות באוקיינוס השקט ומגיעות לחופי יפן נקראות בשם "טייפון", ואילו אלה שמגיעות לחופי דרום אסיה (הודו ובנגלדש) ולאוסטרליה קרויות "ציקלון", ואלו כמו אלו אינן שונות בעיקרן מסופות ה"הוריקן", הנוצרות מעל לאוקיינוס האטלנטי ומגיעות לחופי ארצות הברית. "טורנדו" הוא כבר סיפור אחר לגמרי – סופה מקומית שנוצרת מתחת לענני סערה עוצמתיים במיוחד.