שני תהליכים מאיצים את המעבר ממקורות אנרגיה מזהמים למקורות נקיים ובני-קיימא שאינם מתכלים: הגידול העקבי בצריכת האנרגיה בעולם והמודעות הגוברת לצורך באנרגיות מתחדשות נוכח משבר ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה.
אף על פי כן, קצב הגידול בכמות חלקיקי הפחמן הדו-חמצני (CO
2) עדיין ממשיך לעלות לרמות מסוכנות וחצה את רף 400 החלקיקים למיליון (PPM
), כפי שאפשר לראות באתר http://co2now.org/
אמנם תחנות כוח המשתמשות בגז הטבעי שנמצא לאחרונה בישראל מזהמות פחות מדלק פחמי, אולם גידול קצב השימוש בחשמל ומוגבלות עתודות הגז מחייבות הפניית כל המאמצים והמשאבים למעבר לאנרגיות נקיות ושאינן מתכלות. האנרגיות המתחדשות יוכלו לעזור לנו למנוע עליית טמפרטורה גלובלית של יותר מ-2°C בהשוואה לטמפרטורה טרום עידן התיעוש.
אחד ממקורות האנרגיה המתחדשת – אנרגיה אטומית – הפך לבעייתי בעיקר בעקבות האסון הנורא בפוקושימה, אסון אשר האיץ את ממשלת יפן לעבור לחלופות אנרגיה מתחדשת בטוחות. כך מחוז פוקושימה אימץ לעצמו מטרה ההולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם – יעד של 100% התבססות על אנרגיות מתחדשות.
פוקושימה אינה הראשונה. 99% מאספקת החשמל בנורבגיה מקורה באנרגיות מתחדשות – אנרגיה הידרואלקטרית, המופקת מטורבינות – שהן מקור האנרגיה המתחדשת הגדול ביותר בעולם. ואולם, הכמות הזמינה של אתרים המתאימים להקמת סכרים לייצור אנרגיה הידרואלקטרית ברחבי העולם מוגבלת.
בתמונה: סכר Three Gorges בסין – בעל הספק של 22.5 ג'יגה-ואט – כמעט כפול מכלל יכולת ייצור החשמל של ישראל – כ-13 ג'יגה-ואט בסכר יחיד
באיסלנד, שגם בה כמעט 100% מהאספקה מגיעה מאנרגיות מתחדשות, כ-75% מסופקים מאנרגיה הידרואלקטרית ואילו 25% מסופקים מאנרגיה גאוטרמית. מדינות אחרות שמות לעצמן יעדים ארוכי טווח למעבר לאנרגיות מתחדשות. כך למשל דנמרק, שבה כבר כיום 25% מאספקת החשמל היא מטורבינות רוח, מתכוונת לספק 50% מצריכת החשמל שלה מאנרגיית רוח כבר ב-2020. האיחוד האירופי הציב יעד של אספקת כ-25% מייצור החשמל בכל אירופה מאנרגיית רוח עד 2030 – דהיינו 300 ג'יגה-ואט לערך – כמות הקטנה במעט מכמות המתקנים שהותקנו בעולם לאספקת חשמל מאנרגיית רוח.
השונות והיופי של אנרגיות מתחדשות, המייצגים מחד את היתרון ומאידך אולי חיסרון, נעוצים בקיום "מחצבים" שונים של אנרגיות מתחדשות במקומות שונים ברחבי העולם. ישראל אינה משופעת במים, ולכן א-אפשר בשלב זה להתבסס על מקורות הידרואלקטריים – למעט במקרים נקודתיים. המצב דומה אף באשר לזמינות אנרגיה גאוטרמית. מנגד, ישראל משופעת בשני מקורות מתחדשים – קרינת השמש ואנרגיית הרוח.
על בסיס עובדות אלו קבעה ממשלת ישראל יעד צנוע על מנת לייצר עד שנת 2020 10% מהאספקה מאנרגיות מתחדשות, מתוכם 3% מאנרגיית רוח – סך הכול יעד של 800 מגה-ואט מאנרגיית רוח עד שנת 2020. על אף יעד צנוע זה, מבדיקות והערכות מומחים עולה כי משאב הרוח בישראל יכול לספק 30% מצריכת החשמל בישראל.
לאנרגיית הרוח כמה מאפיינים חשובים בהיבט של מדינת ישראל:
1. מדובר בטכנולוגיה שאינה תופסת שטחי קרקע גדולים. תורן יחיד שהרדיוס שלו הוא מטרים בודדים יכול לשאת עליו טורבינה המפיקה יותר מ-3 מגה-ואט – די לייצור כמות החשמל המשמשת בממוצע 1,000 בתי-אב בישראל (בהשוואה למשל ל-30 דונם קרקעות הנדרשים להפקת אותה כמות של אנרגיה מתאים פוטו-וולטאים).
2. ביזור מקורות הייצור – אפשר להתקין את הטורבינות באזורים שונים ברחבי הארץ שבהם הרוח זמינה במועדים שונים, ובמקביל להתקין מערכות סולריות פוטו-וולטאיות כדי ליצור איזון מקורות. מתברר שבישראל יש תופעה מובהקת ובה אנרגיית הרוח זמינה במועדים שבהם קיים מחסור באנרגיית שמש – ולהפך.
3. אפשרות לשלב טורבינות רוח בתוך מערך קיים של שימושי קרקע תוך המשך שימוש בקרקע בהתאם לייעוד המקורי ללא הפרעה.
4. מערכות אנרגיית רוח אינן משתמשות במים – משאב יקר בישראל ובעולם. לשם השוואה, לפי יעדי הממשלה יש צורך להשתמש ב-30 מיליארד ליטר מים לשטיפת פאנלים סולאריים במהלך חיי פרויקטים של 20 שנה. אמנם כמות זו פחותה מהנדרש לייצור חשמל פוסילי, אך עדיין מדובר בכמויות עצומות.
באיור: מפת אנרגיית הרוח של ישראל. מתוך: www.3tier.com
בשל הקשיים הנובעים מחוסר הבנה ומחשש מהלא מוכר, ההליך הבירוקרטי בישראל לאישור הקמת תחנת כוח מאנרגיית רוח ארוך וסבוך בהשוואה לנעשה בעולם. כפועל יוצא מכך, במהלך יותר מ-20 שנה של ניסיונות לא צלחו ניסיונות הקמת מתקני אנרגיית רוח.
האגודה הישראלית לאנרגיית רוח שמה לה מטרה לקדם את הנושא ולפעול לעצמאות אנרגטית של ישראל באמצעות שילוב אנרגיית הרוח בתמהיל נכון והצבת יעד של אספקת 20% מהאנרגיה באמצעות אנרגיית הרוח בשנת 2030 ו-30% ב-2050.
האגודה הישראלית תארח באוקטובר 2015 בירושלים את הכנס העולמי של הארגון הבין-לאומי לאנרגיית רוח – World Wind Energy Association. הכנס ייתן רוח גבית ותמיכה עולמית לתהליכים המתקיימים לקידום התחום בישראל, כמו קביעת התעריף ובחירת המסלולים הרגולטוריים לאישור הקמת טורבינות רוח בישראל.
לא מעט חברות טכנולוגיה בישראל מפתחות מוצרים לתחום אנרגיית הרוח – תעשייה שתוכל לצמוח ולהביא פרנסה וכבוד נוסף ליתרונות השימוש באנרגיה מתחדשת ממשאב הרוח.
— — — — —