אי שם במעבה צפון-מזרח רוסיה נמצאת סיביר – חבל ארץ קר במיוחד ודליל באוכלוסייה. האדמה בערבות סיביר קפואה ברובה, והקרח אוצר בתוכו כמויות עצומות של פחמן בצורת שיירים קפואים של צמחייה, חלקה בת אלפי שנים. כשהאדמה מפשירה, ולו חלקית – פועל יוצא של ההתחממות הגלובלית, השיירים נרקבים ומשחררים את הפחמן לאטמוספרה, בעיקר בצורה של גז מתאן.
הפשרת ערבות סיביר ושחרור המתאן לאטמוספרה הוא אחד החששות של מדעני האקלים, כיוון שמתאן הוא גז חממה רב-עוצמה – על פי העדכון באחרון בדו"ח פאנל המומחים של האו"ם (IPCC), טונה מתאן חמורה פי 34 מטונה פחמן דו-חמצני, אם מחשבים את האפקט במשך 100 שנה. ולכן התחממות שתביא לשחרור נרחב של מתאן תגרום להתחממות נוספת (לפחות מעלה נוספת עד סוף המאה, מעבר לתרחישים המוכרים של ה-IPCC) ועלולה לסחוף את כדור הארץ כולו לסחרור אקלימי.
במחקר שהתפרסם מוקדם יותר השנה ייחסו החוקרים להפשרת ערבות הקרח חלק בעלייה החדה בכמות המתאן באטמוספרה הנמדדת בשנים האחרונות, אבל למודעות הציבורית נראה שאין כמו התזכורת שקיבלנו בחודשים האחרונים, כאשר שלושה מכתשים מסתוריים נפערו באדמת סיביר. בהתחלה היו כאלו שחשבו שהמכתשים הם תוצר של חיים מהעולם החיצון – עד כדי כך הם מפתיעים – אבל המדענים הולכים ומשתכנעים כי מכתשי סיביר הם אות אזהרה לסכנה ארצית וקרובה הרבה יותר – ההתחממות הגלובלית.
סך הכול אותרו עד היום 3 מכתשים בחצי האי ימל (תרגום מילולי – "סוף העולם"). הגדול והראשון בהם אותר באמצע יולי: קוטרו כ-30 מ' ועומקו עדיין לא ידוע. ההערכה המקובלת כיום מייחסת את היווצרות המכתשים להפשרה חלקית של האדמה הקפואה (בעקבות קיצים חמים במיוחד שסיביר חוותה בשנתיים האחרונות), המשחררת גז מתאן מתחת לפני הקרקע, וכשהלחץ עולה השכבה העליונה של האדמה "נהדפת" והגז משתחרר. ההסבר ראשוני ואינו ודאי, אבל מדידות במקום מוכיחות כי בכל מקרה ריכוז המתאן בפתח הבור חריג, פי 10,000 מהריכוז הרגיל שלו באוויר. ולכן, יהיה הגורם אשר יהיה, כבר אין ספק שהמכתש משחרר מתאן בכמות חריגה לאטמוספרה. 3 בורות מילא, אבל מי אמר שלא יהיו 300 או 30,000?
הסיפור הזה הזכיר לכם בורות אחרים? אם תהיתם, אמנם הבולענים המוכרים לנו לאורך חוף ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם, דומים משהו למכתשים בסיביר – בשני המקרים מדובר בבור הנפער בהפתעה, וגם אליהם לא כל כך התייחסו כשהיו רק שלושה – אבל הם מסיפור אחר. הם אינם קשורים להתחממות הגלובלית ואינם משחררים מתאן. אבל בכל זאת יש משהו משותף – והוא השפעת האדם. הבולענים הם תוצאה של ירידת מפלס ים המלח עקב עצירת זרימת הירדן מהכנרת לים המלח, מעשה ידי אדם, והמכתשים בסיביר גם הם כאמור תוצאה של השפעת האדם על אקלים כדור הארץ, המביא להתחממות בסיביר הקפואה. בשני המקרים חשוב לא להתעלם ולהבין שמדובר בסימנים לכך שעלינו לשנות את דרכינו.
לקריאה נוספת:
התמונה בראש הכתבה לקוחה מ-www.washingtonpost.com. קרדיט תמונה: AP Photo/Associated Press Television