פארק בן גוריון

צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

פארק בן גוריון נמצא בשוליה הצפוניים של העיר דימונה. הפארק מנציח את זכרם של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ואשתו פולה, שהתגוררו לא הרחק מכאן, בקיבוץ שדה בוקר, וביקשו לעודד את ההתיישבות בנגב.
קק"ל נטעה עצי זית בדימונה כבר בראשית שנות ה-50. יער של ממש, היער המדברי הראשון של קק"ל, ניטע כאן בשנות ה-60 כדי להעניק לתושבי דימונה צבע ירוק בעיניים ומקום נופש בקרבת הבית. עצי אורן ירושלים, עצי זית ועצי חרוב ותיקים מאותן נטיעות עודם מעטרים את היער.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    פונים לדימונה מכביש 25 ונוסעים בשדרות הרצל. במעגל התנועה הרביעי פונים שמאלה ונוסעים בשדרות גולדה מאיר עד הפארק. 

  • מרחב-

    דרום

  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    הר הנגב והערבה

  • אתרים מיוחדים בפארק-

    פארק הלוחם, שבילי אופניים מונגשים, מצפור דוד קרון, חניון יער בולגריה.

  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק

הודעות למטיילים

במקום מוצבים שירותים כימיים.

על היער

היער נחלק לשני חלקים. אזור הפארק המפותח משתרע על פני כ-370 דונם. ממערב לפארק וצמוד לו נמצאת חלקת יער המשתרעת על פני כ-250 דונם. בתרומתם של ידידי קק"ל בהולנד שדרגה קק"ל את פארק בן גוריון. ביער נוספו חניונים ושבילי אופניים, מתקני שעשועים לילדים, אגם מרהיב עין וגן מדע. השבילים מותאמים להליכונים ולכיסאות גלגלים. אבני ריצוף מחוספסות מזהירות אנשים לקויי ראייה מפני עיקולים בשבילים.

פארק בן גוריון מצטיין במגוון העצים שבו. זהו מעין גן בוטני שאפשר לפגוש בו יותר מ-30 מיני עצים. תמצאו כאן עצי בוסתן ובהם תות שחור, תות לבן, זית וחרוב, עצי יער אופייניים כגון אורן ירושלים וקזוארינה וגם עצים ידועים פחות.

הפארק המחודש מעניק לתושבי דימונה מקום בילוי ליד הבית ומשרת גם את המטיילים בנגב, המחפשים אתנחתא בדרכם ממרכז הארץ לדרומה.

גיאוגרפיה והיסטוריה

העיר דימונה נמצאת בעמק גדול בין שני קמרים - הקמר שבונה את הרי דימונה בצפון והקמר שבונה את הרי אפעה בדרום. העמק נוצר בקער שבין שני הקמרים כתוצאה מהתחתרות של נחלים רבים היורדים מהקמרים אל הקער שמפריד ביניהם. הנחלים הקטנים מתלכדים לערוץ אחד – נחל דימונה, מתנקז לנחל חימר הנשפך לדרום ים המלח.

השם דימונה נזכר בספר יהושע כמקום שנמצא בגבולה הדרומי של נחלת יהודה: "ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה... וקינה ודימונה ועדעדה" (יהושע ט"ו 21-22). היו שהאמינו כי שמה השתמר בשם הערבי הרבאת אום דימנה (מאגורת דימונה), הנמצאת כקילומטר מצפון-מערב לפארק בן גוריון. מאגורה היא בור חצוב בצד ערוץ האוסף מי נגר. בערוץ נחל דימונה נותרו שרידי טרסות חקלאיות קדומות ובורות מים.

בחפירות שנערכו בשנת 2005 לקראת בניית השכונה הסמוכה לפארק נמצאו חמישה שרידי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה I (2000-1750 לפנה"ס). על פי הממצאים של החופרים, ברובם נמצאו גדרות למכלאות צאן וכלי צור שלא כללו להבי מגל ונראה כי אתרים אלה שימשו מקומות חניה עונתיים לרועים.

בחורבה בשם רחבה, מעט מדרום לכביש 25, התגלו שרידים שהם ספק מצודות ישראליות מראשית תקופת המלוכה, ספק אתרי התנחלות של אוכלוסיות שזהותן אינה ברורה. במקום נחשפה "מצודה" מתקופת הברזל (מאה 10 לפנה"ס) שממדיה 60X75 מ' ובהיקפה חדרי סוגרים. בחלק המזרחי של האתר התגלו שרידי מבנה מהתקופה הרומית, שנבנה על יסודות קדומים יותר. ממזרח לאתר יש מאגורה מהתקופה הביזנטית.

דוד בן גוריון ויחסו לעצים

דוד בן גוריון הוכיח מנהיגות לא רק כמדינאי שאין שני לו, אלא גם בהבנתו את חשיבותם של עצים לבני אדם. זה מה שאמר בכנסת בשנת 1962: "עץ בן שבעים שנה שנכרת לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ אקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה. אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד..."

העיר דימונה

דימונה נוסדה בשנת 1955 כשכונת מגורים לעובדי מפעל ים המלח ולעובדי מפעל הפוספטים באורון. לא רבים האמינו אז בהקמתו של יישוב בלב המדבר, והיו אף שכינו אותו בשם "דמיונה", או "דמעונה", שם המבטא את הקשיים שאפיינו את חייהם של התושבים הראשונים במקום.

בראשית שנות ה-60 הופנו ליישוב עולים חדשים רבים, שעבדו בעיקר במפעלי הטקסטיל הגדולים שהוקמו במקום. בשנת 1969 זכתה דימונה במעמד של עיר. בשנות ה-70 החלו להתיישב בעיר בני קהילת העבריים, המונה בדימונה כ-2,500 נפש. חבריה חיים חיי שיתוף ונחשבים חלק מקהילה גדולה יותר – הישראלים העבריים. הם מקיימים חלק ממצוות התורה מבלי לראות עצמם יהודים.

בעקבות המשבר שפקד את ענף הטקסטיל נסגרו מפעלים רבים בעיר. דימונה סבלה מקשיים כלכליים ומקיפאון דמוגרפי. המצב השתנה בסוף שנות ה-80, עת התיישבו בדימונה עולים רבים ממדינות חבר העמים.
בשנת 2016 התגוררו בעיר כ-39 אלף תושבים. תכנית המתאר של דימונה מייעדת אותה ליישוב בן 80 אלף איש ואת פארק בן גוריון לאזור הירוק המרכזי של העיר.

ידידי קק"ל בארה"ב, קנדה, אנגליה וצרפת שותפים למפעלים רבים בדימונה בתחום החינוך ואיכות הסביבה - פיתוח ירוק במוסדות ציבור ובמעונות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, פיתוח מועדונים לצעירים ופיתוח ירוק של הכניסות לעיר.

המסלולים בפארק

אגם שמעון פרס

בכניסה לפארק מקדם את פני הבאים אגם יפהפה המשתרע על פני כ-10 דונם. בניית האגם, תרומת ידידי קק"ל בהולנד, הסתיימה בשלהי שנת 2006. חמוקי גדותיו המתפתלות מעוטרים במדשאות ובעצים נותני צל. הגדות המעוקלות נבנו כדי שמקצה אחד של האגם יהיה קשה לראות את קצהו האחר, דבר המעניק תחושה של אינסופיות.

בצדו הצפוני של האגם נבנה יציע המאפשר למבקרים לצפות בפעילויות הנערכות במקום. על פי התכנון יוקמו בסביבתו בתי קפה. עומק המים באגם הוא כ-70 ס"מ, ובעת כתיבת שורות אלה ממלאים אותו במים שפירים. בעתיד, על פי התכנון, יתמלא האגם במים מטופלים ממתקן טיהור השפכים של דימונה. הכניסה לתוך האגם אסורה.

עצים מיוחדים בפארק

חניון המצפור

זהו חניון יום ובו שולחנות פיקניק נגישים, שירותים, ברזי מים ותיאטרון פתוח המותאם לאירועים תחת כיפת השמיים. חניון זה הוא המקום הקרוב ביותר למצפור מונפור.

מצפור מונפורט

מצפור מונפורט נמצא במרחק של כ-1.7 ק"מ מהמבואה. שביל קצר ונגיש לאנשים עם מוגבלות מוביל מרחבת החניה של חניון המצפור למרפסת תצפית המעניקה מבט מרהיב על המדרונות התלולים והירוקים של נחל כזיב. ממש מול המצפור, בגדתו הדרומית של הנחל, נראים המבנים של המבצר הצלבני מונפורט.

נחל כזיב, שאורכו כ-40 ק"מ, הוא הארוך שבנחלי הגליל המערבי. הנחל מתחיל את דרכו במורדות המערביים של הר מירון, עובר למרגלות מעלות ופארק גורן ונשפך לים התיכון בחוף אכזיב. בחלקים מערוצו, ובכלל זה באזור עין טמיר שלמרגלות פארק גורן, זורמים מים כל השנה. בכוח המים הופעלו בעבר טחנות קמח ושרידי רבות מהן עודם נראים בנחל. נחל כזיב ומורדותיו הוכרזו כשמורת טבע המשמרת חורש ים תיכוני ויער של גדות נחלים.

חניון הזיתים ומצד עין טמיר

החניון הקטן והנעים שוכן בין עצי זית בקצה המזרחי של דרך הנוף, כשלושה קילומטרים ממזרח למצפור מונפור. בין החניון ומצוק נחל כזיב נמצאים שרידי מבנה גדול בנוי אבנים בלתי מהוקצעות. שרידים אלה שייכים לארמון מבוצר מתקופת הברונזה התיכונה (המאות ה-18 וה-17 לפסה"נ). המקום ידוע כיום בשם מצד עין טמיר.

מהחניון ניתן להמשיך צפונה בדרך הנוף ולצאת לכביש 899 ליד גרנות הגליל. בעלי רכב 4X4 יוכלו להמשיך מזרחה בדרך עפר מסומנת אדום, המגיעה למצד אבירים. מדרך זו מסתעף השביל היורד אל מערת אג'לליה ואל המצוק שבו נמצא תבליט קדום של אדם בגודל טבעי, הידוע בכינוי "האיש שבקיר".

גן המדע

גן המדע נמצא בגדה הדרומית של האגם, ומוצבים בו מתקני משחק המיועדים לילדים צעירים. תוך כדי הפעלה חווייתית של המתקנים לומדים הילדים כבדרך אגב על חוקי הפיזיקה ועל אנרגיה חלופית. הגן מספק בכוחות עצמו את כל האנרגיה הכרוכה בהפעלת המתקנים שבו ואינו מחובר למקורות חשמל חיצונים.

בקרוסלת מערכת השמש מסובבים המבקרים קרוסלה, יוצרים אנרגיה קינטית, לומדים על מסלולי כדור הארץ והירח וממירים את אנרגיית התנועה להפעלת תאורה במתקן. בתא הטייס יוצרים בכוח ידיות אנרגיה שמניפה את המסוק ומסובבת את המדחף שלו. יש גם פטרייה שבה מנסים לשמור על שיווי משקל וגם מכשיר שבעזרתו תוכלו לחוש את כוח הכבידה שקיים על פני הירח. בעזרת אופני מערבולת יוכלו הילדים ליצור אפקט הוריקן, ויש גם הליכון מיוחד הממחיש את משפט פיתגורס.

קק״ל למען הקהילה

פסלים ושעשועים לילדים

קק"ל משקיעה משאבים רבים בהנגשת אתריה לאנשים עם מוגבלות ובונה שבילים, חניונים ואתרים נגישים ביערותיה. תשומת לב מיוחדת ניתנת בתחום זה גם לילדים. בפארק דימונה מוצבים שלושה פסלים גדולים בדמות שבלול, לטאה וזיקית. הפסלים, יצירתו של האמן רוסלן סרגייב, משמשים מתקני שעשועים לילדים ומתאימים גם לילדים עם מוגבלות.

בפסל השבלול, שאורכו כ-12 מ', יכולים ילדים המרותקים לכיסאות גלגלים לחוות "גלישה" בתוך מנהרה. המעצב התקין בפסל ארבעה זוגות של פתחי דיבור בצבעים שונים. כדי לדבר זה עם זה צריכים הילדים למצוא פתחים בצבעים זהים.
התוכן בעמוד זה עודכן בתאריך 21.9.2022.
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.
הוראות התנהגות ובטיחות למטייליםעל הוראות בטיחות
צילום: בוני שיינמן, קק''ל
צילום: בוני שיינמן, קק''ל

הודעה חשובה

בעקבות המצב הביטחוני ובהתאם להנחיות פיקוד העורף ושיקולי ביטחון ובטיחות, הציבור מתבקש בשלב זה ועד להודעה חדשה שלא להגיע לכלל היערות ואתרי קרן קימת לישראל.
כמו כן, אין להתקרב לשברי יירוט או טילים הנמצאים ביערות, בשבילי הטיולים או האופניים של קק"ל, ואין לגעת בהם.
תשומת לב הציבור כי בתקופה זו ועד לשינוי המצב הבטחוני והודעה חדשה לא מתבצעות ביערות קק״ל ואתריה עבודות תחזוקה וניקיון.