טיול לשלושה עצים

גישה

צומת חלפתא, 3 ק"מ מצפון למע'אר, במפגש הכביש הבא ממע'אר (כביש מס' 806) עם כביש פרוד-עמיעד (כביש מס' 85).

קברו של רבי אבא חלפתא שבגליל התחתון הוא שהעניק לצומת הסמוך את שמו: צומת חלפתא. אבא קבור במקום יחד עם בנו המפורסם רבי יוסי ועם בנו האחר – רבי שמעון. בצד המצבות ניצבים כבשני פח ובהם, מצוות אנשים מלומדה, מדליקים נרות לזכרם של הצדיקים.

סימן ההיכר הבולט של המקום, מלבד המצבות, הוא אלון התבור הנפלא, המעניק צל נדיב לעולי הרגל הבאים לשיח עם בורא עולם באמצעות אבא ובניו. צדיקים גדולים וטובים קבורים ליד צמתים בישראל – ולא זכו. אבל למראה האלון הנפלא נמסו גם לבבותיהם של הקשוחים באנשי ועדת השמות, והם קראו לצומת על שמו של חלפתא.

השנים הרבות שעברו על העץ הותירו בו את חותמן. בשנת 2008 יבש אחד הבדים הגדולים של העץ. אנשי קק"ל התגייסו לטפל בו. שנה אחר כך קרס ענף כבד נוסף. בדיקה כללית של העץ הביאה למסקנה שיש להעניק לו טיפול יסודי. ענפים יבשים נוסרו ופצעי הניסור חוטאו בחומר מיוחד למניעת חדירת מזיקים. הטיפול בצמרות נעשה בעזרת מנוף. אנשי קק"ל גם חיטאו את הריקבון שתקף את חלל הגזע וערכו חיטוי ביולוגי בקרקע לשם חיזוק שורשי העץ. גם אחרי הטיפול עוד נותרו לעץ שישה בדים גדולים, המתנשאים לגובה של כ-15 מ'.
תודה לאברהם וייס, עוזר יערן ביריה-חזון בקק"ל, על המידע.

טיול בסביבה: שביל מפל פרוד

גישה:

מצומת חלפתא נוסעים כקילומטר מערבה לצומת חנניה שבכביש עכו-צפת (כביש 866). בצומת חנניה פונים ימינה ונוסעים כ-3 ק"מ לכביש הגישה לקיבוץ פרוד. פונים בכביש ועוצרים מיד ברחבת החניה הקטנה שמימין.

המסלול:

שלט אבן גדול מכריז על שביל טיולים חדש – שביל "מפל פרוד". השביל, יצירתה של רשות ניקוז כנרת, מלווה את נחל צלמון לאורך כ-800 מ'. השביל יורד למערת קבר רבי ישמעאל ולציון קברו של רבי נחמיה העמסוני, הסמוך אליו. לידם נמצאת פינת ישיבה בצל עץ חרוב. מכאן השביל ממשיך ויורד אל "מפל פרוד" ואל שרידי טחנת קמח קדומה. מעט הלאה משם מתנשאת מצפון לנחל חורבת באר שבע הגלילית.
לאורך השביל נמצאים קטעי קירות של אמת מים עתיקה, שהזרימה מים לטחנות קמח אחדות. עצי זית ומשוכות צבר נותרו מבוסתני הכפר פראדייה, ששכן כנראה על מקומה של פרוד הקדומה – יישוב יהודי שנזכר בתלמוד הבבלי. עצי אלון מצוי וחרוב הם הנציגים הנפוצים של עצי החורש הים-תיכוני.
מפל פרוד ניזון ממי עין רמיאל, הנובע במעלה נחל צלמון. זהו מעיין עונתי. לאחר הגשמים פורצים ממנו מים רבים, אך כבר בראשית הקיץ המעיין מתייבש.
בתום הביקור יש לשוב בשביל חזרה ולהתגבר על הפרש גובה של כ-80 מ'. השביל יפה ומאורגן. חבל שידם של קוזקים של ריבונו של עולם השחירו את שלט ההסבר על ציון קבריהם של רבי שמואל ושל רבי נחמיה העמסוני.

גישה:

דרך הגישה לרמת השניים מסתעפת מכביש יקנעם-מגידו (כביש 66), בין סימני ק"מ 28–29. דרך פנימית ששילטה קק"ל מובילה את המטיילים אל חניון החרובים בנחל השופט. מכאן אפשר לצעוד לרמת השניים במעלה נחל השופט, או לנסוע למקום בדרך עפר.

בלב רמת מנשה, במקום שנפגשים נחל השופט ונחל השניים, נוצר עמק קטן וציורי. בצפון סוגרים את האופק המצוקיים הפראיים של הכרמל, אך כאן הכל שלו: שדה קטן, מטעים קטנים, יערות קק"ל, בתי החווה של עמק השלום וקו יפה ורצוף על עצי ערבה המלווים את נחל השופט השוקט. כמו ציור של ואן גוך.
במרכז העמק הקטן ניצבים שני ברושים גדולים. אי אפשר וגם אין זה ראוי להתעלם מהם. העצים הזקופים בולטים בזרוּתם, מתריסים כנגד הנוף הרגוע. זה תפקידם. הם משמשים מצבות חיות לזכרם של יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי, אנשי שמירה במושבה יקנעם, שנרצחו במקום הזה ממש בשנת 1936, ימי "המרד הערבי". אחרי הרצח עלה רעיון להקים במקום התיישבות קטנה בשם "רמת השניים", אך הרעיון לא התממש. רק הברושים והשם הרשמי של המקום, "רמת השניים", מנציחים את זכרם.

טיול בסביבה: עמק השלום ונחל השופט

גישה:

היישר מהברושים של רמת השניים.

המסלול:

סמוך לברושים, בגדה השמאלית של נחל השופט, נמצא מבנה קטן ובצדו עצים. זהו עין פארור, המעיין המשמש את חוות עמק השלום, שבתיה נראים ממערב לברושים. בחווה התגורר מאז 1964 חוקר התנ"ך הגרמני הרמן בצנר. מאוחר יותר הצטרף אליו יוסף אלישע מצ'כיה, שהפך לתלמידו. השניים, שהיו חדורי אהבה לעם ישראל, הלכו לעולמם מעט לפני שנת 2000. הם נהגו לקבל אורחים בסבר פנים יפות. כיום מפעילה במקום עמותת לטם, המתמחה בהדרכת טבע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, מרכז סדנאות של חקלאות קדומה. המטיילים מוזמנים לבקר בחווה (הכניסה חופשית). מי שהשאיר את רכבו בחניון החרובים, יוכל לצעוד במורד נחל השופט בחזרה לחניון, מהלך כ-2 ק"מ. הנחל הוא חלק מהפארק הביוספרי רמת מנשה, שקק"ל והמועצה האזורית מגידו מקדמים. הדרך רחבה ונוחה והנחל מלווה בשדרה נפלאה של עצי ערבה, שבחורף עומדים בשלכת.

גישה:

מכביש צאלים-צומת מגן (כביש מס' 222) מסתעפת צפונה דרך עפר המסומנת באדום. הדרך מתעקלת שמאלה לאחר כ-2.5 ק"מ. אחרי העיקול מסתעפת ימינה דרך עפר "ירוקה", המגיעה לאחר קילומטר נוסף לבאר רבובה.

בלב המישורים הגדולים של הנגב המערבי, ממזרח לנחל הבשור, ניצבת בין חול זהוב לשמיים כחולים קבוצת עצים רחבי נוף. קל לזהות אותם על פי עליהם הקשקשיים והמאפירים, ועל פי קליפות גזעיהם המצולקות. אלה הם עצי אשל הפרקים, המקיפים את שדות החול של באר רבובה, הלא היא רואייבה של ימים עברו.
עצי האשל היפים ביותר במקבץ זה צומחים סמוך לציר המטיילים "דרך הבשור". הם נראים גדולים גם למתבונן בהם מבחוץ, אך כדי להתרשם באמת מיופיים ומעוצמתם, כדאי לחדור אל תוככי נופיהם העבותים. כל עץ הוא יער בזעיר אנפין, עם גזעים מתעקלים ומתפתלים, חלקם מתרומם לצמרת ואחרים משתוחחים ארצה.
אשל הפרקים יודע לצמוח במהירות ולכן נוטעים אותו באזורים מדבריים כשובר רוח ומחסום לאבק, וגם כעץ צל ומקור אספקה לחומר בעירה לשם הסקה ובישול. מין עץ זה היה נפוץ בנגב ובערבה גם בימי קדם. בחפירות ארכאולוגיות התברר שתושבי האזורים האלה השתמשו באשל הפרקים לבנייה כבר בתקופות פרהיסטוריות. הנטייה של בדי העץ לצמוח תוך כדי כיפוף עז, עד כדי זווית ישרה, העניקה יתרון לשימוש בעץ בפינות של מבנים.
בשנות ה-90, במסגרת פרויקט "נגב של צמיחה" שביצעה קק"ל בנגב, ניטעו פרדסים רבים בצד דרך הבשור. יערני קק"ל העתיקו חלק מעצי האשל הוותיקים ונטעו אותם מסביב לפרדסים כמשברי רוח. כך זכו העצים הוותיקים למלא תפקיד חשוב גם בימינו.

טיול בסביבה: דרך הבשור

באר רבובה נמצאת בלב דרך הבשור. הדרך, יצירה של קק"ל, מתאימה לכל רכב. אורכה כ-18 ק"מ והחורף הוא העונה הטובה ביותר לטייל בה.

גישה:

ליד פארק אשכול, כביש אופקים-צומת מגן (כביש מס' 241, בין סימני ק"מ 5-4). קיים שילוט הפניה ברור לדרך.

נקודת סיום:

צומת צאלים.

דרך הבשור עמוסה באתרים מרתקים. כ-200 מ' מדרום לנקודת המוצא מהכביש הדרך עולה על סוללה וחוצה את תוואי מסילת הברזל שהקימו הבריטים במלחמת העולם הראשונה. דרומה משם נמצא תל שרוחן, או כמו שהארכאולוגים מעדיפים לכנותו – תל פרעה הדרומי (זיהוי התל שנוי במחלוקת). בראש התל ניצב מגדל תצפית (אין לעלות על המגדל!). שימו לב לחפיר העמוק ולשער הלבנים הגדול, שנבנה בתקופה הכנענית התיכונה (מאה 18 לפני הספירה). בצפון התל קיימת חומת לבנים אדירה המיוחסת אולי למאה העשירית לפני הספירה.
הדרך ממשיכה ועוברת ליד שני אתרים פרהיסטוריים, המשולטים בשטח כ"אתר כלקוליתי" וכ"תל צוואוין". באתרים אלה נמצאו כלי צור רבים. כפי הנראה התמחו יושבי אתרים אלה ביצירת כלי צור, שאותם שיווקו לאנשים אחרים בסביבה.
התחנה הבאה היא באר רבובה ועצי האשל שסיפרנו עליהם קודם. לפיכך נמשיך ליעדנו הבא – גשר חבלים הנטוי מעל אפיק נחל בשור וחוצה אותו מצד לצד. אורך הגשר הוא 80 מ' והמעבר בו הוא חוויה. מהגשר ניסע דרומה אל מגדל תצפית, הממוקם מול באר צאלים (אין לעלות על המגדל!). מכאן הדרך פונה לכביש.

התאמה למוגבלים בתנועה

העץ של אבא חלפתא נגיש לנכים. בשני העצים האחרים אפשר לצפות מהרכב

כתב וצילם: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 19.1.2011