מחלות חדשות, מכות חום, קרציות וטפילים – כך "תורמת" ההתחממות הגלובלית למחלות חדשות בקרב חיות, העלולות לעבור בחלקן גם לבני אדם. אספקט נוסף של התופעה האקולוגית המטרידה מכה בסביבה

בעשור האחרון אנו עדים להופעתן של מחלות חדשות, כמו גם להתפרצויות של מחלות שחשבנו שהוכחדו מזמן: מחלת הפה והטלפיים באנגליה ובאירופה בראשית המילניום, הופעת הסארס, שעבר מבעלי חיים לבני אדם והתפשט במהירות למקומות רבים בעולם, מחלת הפרה המשוגעת, הכלבת הוותיקה ועוד. במקביל אנו עדים לכך שהקיץ מתארך מאוד, והטמפרטורה הממוצעת גבוהה לאין שיעור ממה שהורגלנו אליו בילדותנו. בעבר סברנו שעונות השנה הקלאסיות הן סתיו, חורף, אביב וקיץ, אולם כיום אפשר להרגיש כי רק חלק קטן מהשנה הוא גשום וחורפי, ומרבית השנה היא קיץ ארוך ומהביל.
כווטרינר העוסק בקשר בין אנשים לבעלי חיים, ובמיוחד בעקבות העיסוק במניעת מחלות זואונוטיות העלולות לעבור מחיות לבני אדם, שמתי לב כי ההתחממות הגלובלית משפיעה מאוד על ההתנהלות היומיומית במרפאה: היום יש יותר מקרים של מכות חום בכלבים; אנו מטפלים ביותר מקרים של קדחת קרצית בכלבים ובחתולים; יש עלייה ברורה בכמות הטפילים החיצוניים בכלל והפרעושים בפרט, ולאחרונה אנו עדים הן בתקשורת והן בפרקטיקה לעלייה הדרמטית במקרי הכשות הנחש באנשים ובבעלי חיים.
עוד בימי לימודיי הראשונים באוניברסיטה למדנו על המושג "שנת עכברים": כל כמה שנים, במערכת אקולוגית טבעית הפועלת באופן סדיר, גדלה אוכלוסיית העכברים באזור מסוים בשנה אחת בקצב כל כך גדול ומבהיל, עד שאוכלוסיית המכרסמים לא יכולה להתקיים בשטח נתון, כושר הנשיאה של השטח יורד, בעלי החיים מתחילים לפגוע אחד בשני ומתים מרעב, ממחלות וממתח עקב הצפיפות. כמות העכברים יורדת שוב לרמה "נסבלת", וכך במחזוריות עד לשנת העכברים הבאה.
דוגמה נוספת למצב כזה: לו היו מניחים לזוג כלבים להתרבות ללא הפרעה, ללא עיקור וסירוס, מכל זוג בריא עלולים להיוולד תוך חמש שנים מעל 60 אלף גורים, וכעבור כמה דורות היו צאצאיו מכסים את פני כדור הארץ. אבל, כידוע לכולנו, במערכת אקולוגית בריאה ומאוזנת לא אמורות להתרחש תופעות סטטיסטיות מפלצתיות כאלה, שכן לטבע אמורים להיות איזונים משלו, הגורמים לכל מין של בעלי חיים להגיע למספר פרטים אופטימלי באוכלוסייה, מבלי לפגוע באיזון הסביבתי.
ההתחממות הגלובלית, אשר יש הסבורים כי היא תוצאה ישירה של הפעילות הטכנולוגית האנושית, משנה בצורה דרמטית את הסביבה שלנו במהירות גבוהה, כזו שלא מאפשרת לנו די שהות להסתגל לה ולהתאים את עצמנו ואת סביבתנו אליה.
התוצאה המיידית היא עלייה בשכיחות המחלות והמפגעים עקב ריבוי מואץ ובלתי טבעי של בעלי חיים שונים, טפיליים במהותם, המסכנים אותנו בני האדם ואת חיות המחמד שלנו. העלייה בחום ובלחות גורמת להתרבות של עכברים ומכרסמים שונים. אלה בתורם מעלים את כמות הטורפים הראשוניים הניזונים מהם, והראיה לכך היא העלייה הדרמטית במקרי ההכשה של נחשים המדווחים בתקשורת הישראלית בימים האחרונים. מסתבר כי במהלך שלושת החודשים האחרונים יש פי ארבעה יותר מקרי הכשה של בני אדם וחיות מחמד מאשר בתקופות המקבילות בעשור האחרון.
עמיתיי הווטרינרים ואני, אמנם ללא מחקר מעמיק אלא כתוצאה מהסקת מסקנות בפרקטיקה המקצועית במרפאות הווטרינריות בכל רחבי הארץ, שמנו לב לעלייה הדרמטית במקרי קדחת הקרצית בבעלי חיים. גם שכיחות הקרציות והפרעושים בבעלי החיים בישראל עולה בהתמדה בעשור האחרון, בד בבד עם העלייה בחום, בלחות ובמיעוט הגשמים ב"חורפים" האחרונים.

שינוע החיות מעצים את הבעיה

המחקרים הפרזיטולוגיים העדכניים ביותר מאשרים את מגמת העלייה במספר המחלות המועברות על ידי פרוקי רגליים באירופה, מראים כי הפתוגנים השונים מועברים בצורה קלה יותר, ומאשרים שהתנאים המאפשרים התפתחות בלתי רצויה זו נובעים בראש ובראשונה מגורמים אנושיים. אולם גם להתחממות הגלובלית השפעה ישירה על העלייה בכמות פרוקי הרגליים מעבירי המחלות. כך למשל מראים דיווחים עלייה בשכיחות מחלת הבבזיוזיס – טפיל המועבר על ידי קרצייה לסוסים ולטורפים שונים בגרמניה, בהולנד ובבלגיה, עלייה בשכיחות קדחת הקרצית של כלבים, הארליכיוזיס, בדרום אירופה ובמזרח התיכון, עלייה בשכיחות אנאפלזמוזיס בצרפת, וכן אנאפלזמוזיס פאגוציטופילום בבקר, בסוסים, בכלבים ובחתולים בארצות הצפון-אירופיות. אלו הן דוגמאות מוחשיות ביותר לכך שארצות ואזורים גאוגרפיים קרים בדרך כלל, אשר מיעטו לחוות מחלות כגון אלה, נחשפים בעשר השנים האחרונות יותר ויותר לקדחות שאפיינו בעבר הלא רחוק ארצות ואזורים גאורפיים חמימים יותר.
אולם לא רק ההתחממות הגלובלית "אשמה" בעלייה בשכיחות מחלות אלה. כאמור, גם גורמים אנושיים יותר עוזרים בהתפשטות פרוקי הרגליים הטפיליים. כך למשל התעבורה האווירית, התחבורה הימית, הרכבות המהירות והכבישים הרחבים התפתחו והשתכללו לאין שיעור בעשרים השנים האחרונות, כך שהמעבר של סחורות, בעלי חיים ומוצרים מן החי הוא אינטנסיווי יותר ובעל פיזור רחב יותר. גם חיות המחמד "משונעות" בקצב גובר והולך, ובישראל לבדה יש משלוח של כ-30 אלף חיות מחמד המוטסות אליה וממנה. מספר זה אינו לוקח בחשבון את השינוע של חיות המשמשות למאכל ולחקלאות המגיעות לישראל ולרשות הפלסטינית.
ללא פיקוח רפואי הדוק וללא מניעה אינטנסיווית של טפילים חיצוניים על חיות מחמד, השילוב של אמצעי תחבורה מודרניים ונגישים עם השינוע המסיווי של בעלי חיים ואנשים עלול לגרום להתפשטות מחלות מגפתיות כהרף עין, תוך סיכון ממשי לאוכלוסיות שלמות.
באירופה כבר מתחילים לשים לב לעובדה שכאשר הצפון-אירופאים יוצאים לחופשה השנתית בארצות הסמוכות לים התיכון כמו טורקיה, יוון, איטליה, דרום צרפת וספרד, הם לוקחים אתם את חיות המחמד שלהם. כשהם חוזרים לארצות מוצאם בתום החופשה, הם עלולים להביא אתם הפתעות לא סימפטיות כגון לישמניאזיס, ארליכיוזיס או בבזיוזיס – כולן מחלות המועברות על ידי פרוקי רגליים כגון יתושים וקרציות.
בכל ארצות הים התיכון יש מגמה של אורבניזציה, דהיינו התפתחות של קהילות עירוניות שוקקות באקלים לח ומתחמם יותר ויותר. זוהי קרקע אידאלית להתפתחותם של וקטורים פרוקי רגליים ומעבירי מחלות כגון קרציות, יתושים ופרעושים נשכניים. יצורים אלה, לא די שעלולים לגרום נזק בעצמם על ידי הנגיסה בעור ומציצת דמו של הפונדקאי, אלא שנוסף על כך הם מעבירים לו עוד טפילים.
ההתחממות הגלובלית מקושרת כיום יותר ויותר עם אי-יציבות בתנאי מזג האוויר בארצות השונות, דבר שגורם לתופעות קלימטולוגיות אקוטיות והרסניות, כמו גשם פתאומי ומרוכז, שיטפונות וסערות עוצמתיות. תופעות אלה משמשות זרז לגדילת אוכלוסיות הווקטורים פרוקי הרגליים הטפיליים, ומרחיבות לאין שיעור את פיזורם הגאוגרפי. כמו כן, שינויים מזעריים בטמפרטורה ובלחות באזורים גאוגרפיים שונים משפיעים מיידית על מהירות הגדילה ועל כמותם של אוכלוסיות פרוקי הרגליים השונים, הפרעושים, הקרציות, היתושים והכינים.
לנושאים אלו יש השלכה ברורה על בריאות הציבור בישראל ובעולם, ולכן מחובתנו להעלות את מודעות הציבור לכך, להפנות תקציבים מיוחדים למחקר ולמניעה של מחלות זואונוטיות המועברות על ידי פרוקי רגליים, ולפעול במקביל בדרך של חינוך, כך שהאנושות תשכיל לפעול להקטנת ההתחממות הגלובלית, להחזיר את השד לבקבוק, ולהקטין את שכיחות ואת תפוצת המחלות הקשות הפוגעות בבעלי חיים ובאדם.

ד"ר אבי ליליאן הוא יו"ר מכללת מגן דוד ירוק ללימודים פָּרָה-וטרינריים