החיבור בין העולם הירוק לבין עולם העיצוב ממשיך לייצר תוצאות מרהיבות ומועילות, ואת אחת המרהיבות שבהן אפשר לראות בקיבוץ סמר שבערבה, היכן שהוקם באחרונה מגדל האנרגיה התרמו-סולרית האייקוני של AORA. מתכנן ומעצב המגדל הוא האדריכל הישראלי חיים דותן, שנבחר (יחד עם פרוספר אמיר) להקים את הביתן הישראלי ב-World Expo 2010 בשנחאי, סין.
החדשנות במגדל האנרגיה הסולרית טמונה בעיקר במה שהוא מקרין כלפי הסביבה. בעוד מגדלים מקבילים בעולם תוכננו ברמה פונקציונלית בלבד ובנויים מפלדה מגלוונת, המגדל החדש מעוצב כפרח צבעוני המשלים את הטופוגרפיה הטבעית של הנוף בסביבתו. ברמה הפרקטית יותר אפשר לספר שמדובר בתחנת האנרגיה התרמו-סולרית המסחרית הראשונה בישראל, המסוגלת לייצר אנרגיה ירוקה ללא הפרעה לאורך כל היום. שטח התחנה הוא שני דונם אדמת מדבר, ועליו ניצבים מגדל שמש בגובה 30 מ' ו-30 מראות עוקבות (הליוסטטים), שכל אחת מהן עוקבת אחר תנועת השמש וממקדת את קרניה כלפי ראש המגדל.
"לפני כשנה וחצי קיבלתי את ההצעה להקים את הפרויקט בדרום", נזכר דותן בשיחה עם גלובלוג, "זה עניין אותי, ולאחר ההסכמה העקרונית למדתי את הנושא לעומק – איך המגדל עובד ואיך הוא מתפקד מבחינה קונסטרוקטיווית. התחלתי לחשוב איזה אלמנט אדריכלי שמשתלב בטבע יכול להופיע גם כאן, והגענו לאור. הרי כל המגדל הזה מבוסס בעצם על אור השמש. בהמשך הסתכלנו על נרות, אפילו על נרות הבדלה, והגענו לנושא הפרח. התפיסה פשוטה מאוד: השמש מפריחה את המדבר והופכת אותו לגן של פרחים. זה אינו פרח אחד – כל מגדל סולרי מייצר 100 קילוואט של חשמל על שטח של כמאה דונם".
למה בעצם הוחלט לתת ממד עיצובי לפרויקט, ולא להשאיר אותו כמתקן פונקציונלי בלבד?
"בדרך כלל אין דגש עיצובי בצד התעשייתי של הפרויקטים האלה. כך לדוגמה אנטנות חשמל או בתי זיקוק הם פונקציונליים גרידא. אין להם צד אדריכלי או אסתטי. אבל מפני שהמיקום והנושאים חשובים כל כך, היה האתגר דווקא ליצור מגדל שידבר גם על הנושא האסתטי והירוק, ושגם ימשוך את תשומת הלב. הפרח הוא שילוב של אמנות, פיסול ואדריכלות, אבל יש לו עוד משהו – נשמה. אנשים נוסעים בכביש, רואים את נקודת האור החזקה של אותן 30 מראות שמחזירות את קרני השמש למכשיר שקולט את האנרגיה, מתקרבים, רואים מגדל בצבע סגול או כתום או ירוק, ואז שואלים ומתעניינים בקיבוץ סמר. אם המגדל היה פשוט ועשוי מקונסטרוקציה של פלדה, הוא לא היה מושך תשומת לב. כאן חברת AORA באמת העלתה את רמת ההתייחסות לסביבה באמצעות מבנה שיוצר אתה דיאלוג, ולא עוד מגדל סתמי שאולי מתפקד, אבל אינו נותן דבר לסביבה. במאה ה-21 אנחנו בונים כל כך הרבה בניינים. העולם נעשה דחוס הרבה יותר, הבניינים נעשים גבוהים יותר, והם מתחילים להסתיר את השמש ואת הנוף. ואז עולה השאלה איך אפשר ליצור סביבות חיים שיהיה להן דיאלוג עם הנוף".
ובפועל, מהם היתרונות הסביבתיים של הפרויקט החדש?
"הפרויקט מייצר אנרגיה סולרית נקייה וזמינה לצרכים של יישוב כמו סמר, במקום להשתמש בתחנות אנרגיה של פחם. המראות באזורים הפתוחים מרוכזות על שטח אדמה כמה שיותר קטן, כך שהפרויקט גם מצמצם את השימוש בקרקע. אפילו הבנייה נעשתה בעזרת כוח אדם, ללא שימוש בכוח עבודה מתוחכם, וכך הוזל התהליך. אנשי הקיבוץ עצמם בנו את המערכת, יצקו יסודות ועזרו בהרכבת המראות. בעצם הקמנו מבנים בטכנולוגיה של היי-טק, בתהליך עבודה של לואו-טק".