כשאורן בן יוסף, מנכ"ל הגן הבוטני, היה ילד, הוא זוכר שבטבע היה אפשר לפגוש באקראי בצבים, בצפרדעים ובשאר בעלי חיים שהיום כולנו נתקלים בהם הרבה פחות. גם הפרפרים כבר לא סובבים אותנו כבעבר, והכל בגלל הפגיעה במערכת האקולוגית. "הפרפרים הם ביו-אינדיקטורים שמצביעים על פגיעה במערכת האקולוגית", אומר בן יוסף. " בתי הגידול שלהם נפגעים, ואנחנו רוצים לעורר מודעות לנושא".
בקיץ הנוכחי יוצא הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים בפעילות חינוכית להחזרת הפרפרים לנוף העירוני. באחרונה הוקם בגן בית פרפרים ובו מאות פרפרים. ביקור במקום מאפשר לצפות בהם וללמוד על הגלגולים השונים שלהם – ביצה, זחל, גולם ובוגר, ללמוד על צמחים שמושכים אותם וכן הלאה. כן אפשר לרכוש במקום צמחים ופרחים המהווים בתי גידול לפרפרים.
בן יוסף מספר על שלושת הדברים שיאפשרו להחזיר את הפרפרים אל הסביבה העירונית שלנו: "ראשית, על כל אחד מאתנו לנסות לצמצם את הפגיעה האקולוגית שלו באופן כללי", הוא אומר. "שנית, אנחנו צריכים לדאוג לכך שבגינה שלנו יהיו פרחי צוף, כדי שפרפרים יוכלו להגיע אלינו ולשתות צוף. שלישית, עלינו לארח בגינות שלנו צמחים פונדקאיים כמו רודה, אסקלפיאס, כרוב, צנון וכן הלאה".
החשיבות של הצמחים הפונדקאיים גבוהה ביותר, מסביר בן יוסף, שהרי לפרפר יש ארבעה גלגולים, ושלושה מתוכם – ביצה, זחל וגולם – מתקיימים על הצמח הפונדקאי. "לפעמים אנחנו מנסים להדביר אותם, אבל זה לא יהיה נורא אם נרשה לפרפרים לאכול כרוב אחד מכל הכרובים שלנו", אומר בן יוסף. "ריסוס הגינה באופן חזק מדי יכול להרחיק מאתנו כליל את כל הפרפרים, לכן כדאי להשתמש בחומרים עדינים יחסית. כמו כן חשוב שאנשים יהיו קצת יותר מעורבים וישתתפו בפעילות ירוקה דרכנו, דרך קק"ל, דרך רשות הטבע והגנים וכן הלאה. גם באופן פסיווי, דרך קריאה, התעניינות ושמיעה, אפשר לתמוך בפעילויות שונות שיכולות להקטין את הפגיעה האקולוגית".
אילו גורמים נוספים גרמו לאוכלוסיית הפרפרים להצטמצם?
"יש בארץ 14 מיני פרפרים מוגנים, ואנחנו רואים שהספירות שלהם ירדו מאוד, גם באזור הגליל למשל. האצת הבנייה שם, השרפות וגורמים נוספים הביאו לירידה באחוזי הפרפרים. הפגיעה דרמטית גם בגלל נתון אחד ששווה לזכור: מחזור החיים של הפרפרים ממילא קצר מאוד, ונע בין חודשיים לשלושה חודשים מבקיעת הביצה. הפרפר המעופף, כפי שאנחנו מכירים אותו, חי בסך הכול בין ימים לשבועות בודדים".