רובנו ערים לעובדה שמשנה לשנה משתנה – ומידלדל – המגוון הביולוגי שבעולם. שוב ושוב אנו שומעים על מינים שנמצאים בסכנת הכחדה ומגלים איומים חדשים המקרבים אוכלוסיות שלמות לסכנה זו – ונדמה כי משנה לשנה המספרים של הזנים הללו רק הולך וגדלים.

סיבות רבות עלולות להוביל מין מסוים לסכנת הכחדה: הרס בתי גידול טבעיים עקב פעילות האדם; שינויי אקלים עולמיים ותופעת ההתחממות הגלובלית (וגם כאן פעילות האדם ממלאת תפקיד מרכזי); שינויים באוכלוסיות מינים אחרים, שיביאו – למשל – לריבוי של מינים פולשים (האצה הקטלנית, לדוגמה, הייתה בעבר צמח נוי ביתי ועם הזמן "השתלטה" על צפון הים התיכון, שם היא מזיקה לחי ולסביבה); פגיעות ישירות, כגון דיג לא מבוקר או הרעלה; וסיבות נוספות.

ייתכן ששמעתם על ג'ורג' הבודד. צב הפינטה המפורסם, שנפטר ב-2012 באי פינטה שבגלפגוס, נחשב לאחרון מסוגו – וזכה לפרסום לא מועט. העובדה שהאי הקטן הכיל משאבים מוגבלים – לצד התחרות הלא "שוויונית" מול בני האדם – הביאו להיכחדות המין. ג'ורג', שהתגלה בשנת 1971 על ידי חוקר הונגרי, נפטר בשיבה טובה בגיל 100, ולמרות ניסיונות הרבעה רבים – לא השאיר אחריו צאצאים.

במקרה של ג'ורג' הבודד אפשר אולי להתעודד מעט, כי ייתכן שלמרות הכול ג'ורג' יזכה להמשיך את השושלת, אבל מינים רבים אחרים נמצאים בסכנה ממשית. דולפין האירוואדי (Irrawaddy Dolphin)– השוכן באזורי החוף ובנהרות העמוקים של דרום מזרח אסיה – מידלדל בצורה דרמטית בשנים האחרונות. מדוע? עקב דיג באזור והסתבכויות ברשתות דייגים, היקלעות לאזורי כריית זהב או לאזורים שבהם נבנים סכרים וסיבות אחרות. כל אלה הובילו לכך שמספרם של הדולפינים הללו – על פי נתונים מהשנה האחרונה – עומד על כ-77 פרטים בלבד. ואפרופו דולפינים, גם הדולפין המקסיקני הזעיר בסכנת הכחדה – בין השאר הודות לדיג בלתי-חוקי ברשתות של דגי ענק מסוג Totoaba המבוקשים בשוק הסיני.

מה שמטריד במיוחד במקרה של הדולפין המקסיקני הוא שהדעיכה זוהתה זה מכבר: ועדות בין-לאומיות התכנסו, דיונים נערכו, מחקרים נכתבו והמלצות גובשו, אבל התוצאות? אבוי. קצב הדלדול עלה מ-8.4% לשנה בשלהי המאה הקודמת לכמעט 20% לשנה כיום, והמין צפוי להיכחד לחלוטין תוך 5 שנים בלבד. לצערנו, זהו לא מקרה יחיד שבו ממשלות לא עומדות בהתחייבויות שלהן למאמצים לשמירה על המגוון הביולוגי.

העשור האחרון לא הביא עמו בשורות טובות גם לפילים – הנכחדים במספרים הולכים וגדלים, עד לכדי סכנת היעלמות של ממש. פילי אפריקה מתחסלים בקצב גדול הרבה יותר מהריבוי הטבעי שלהם: כ-7% מאוכלוסייה זו נרצחת מדי שנה בשנה, בזמן שהילודה הטבעית שלה נעה בין 3% ל-5%. במילים אחרות: בכל שנה נולדים פחות פילים מאלה שמתים. קשה לספק מספרים מדויקים, אבל ההערכה היא שבכל שנה (מאז 2008) ניצודים באפריקה כ-35 אלף פילים. תאוות בצע, ציד לא מבוקר וסחר "שחור" בשנהב, בעיקר עבור מדינות מזרח אסיה, הם הגורמים העיקריים שעומדים בבסיס המספרים המבהילים הללו.ארגונים רבים ופעילי שטח נלחמים מלחמת קודש להצלת הפילים, אבל מי יודע – ייתכן שהשינוי יגיע דווקא מכיוון אחר: הענק הסיני יאו מינג (Yao Ming), שהיה לשחקן הסיני הראשון ב-NBA, נרתם לאחרונה לנושא ומנסה להעלות את המודעות בארצו לפגיעה הקשה באוכלוסיית הפילים באפריקה.

בחזרה לתמונה הגדולה: ארגון WWF (World Wildlife Fund), מארגוני שמירת הטבע המובילים בעולם, העריך לאחרונה במחקר מקיף ביותר כי ב-40 השנים האחרונות מספר חיות הבר בעולם קטן במחצית! באותה תקופה אוכלוסיית בני האדם כמעט הוכפלה, ובהחלט יש קשר בין הדברים. האגודה הזואולוגית הבריטית הייתה שותפה למחקר, ופרופ' קן נוריס, המנהל המדעי של האגדה, מוסיף ומחדד: תארו לכם אילו כותרות היינו מקבלים בעיתונים אם חצי מהחיות בגן החיות של לונדון היו מתות, הוא שואל, ובכך מבקש לומר שאנחנו לא מתייחסים ברצינות הראויה לאובדן האדיר בחיות הבר.

הכחדתם של מינים שלמים משפיעה, אם כך, ישירות על האדם. וההשפעה אינה מצטמצמת לממד ה"תועלתני" גרידא, שכן כל זן שנעלם משפיע בתורו גם על המינים האחרים, על רבגוניות הטבע והחי ועל הסביבה האקולוגית בכללותה. שנה חדשה נפתחה? מותר לקוות שהיא תביא עמה בשורות טובות לזנים הנמצאים בסכנת הכחדה. ומי ייתן שב-2015 נוכל לדווח בכתבת המשך על הצטמצמות התופעה…