במפעל הייעור של קק"ל ניסו בעבר כמה פעמים לטעת יער משקי לצורכי תפוקת עץ. אני זוכר שטחים שניטעו ברמת הגולן, בעמק יזרעאל ובעמק חרוד, מקומות בעלי מי תהום מלוחים שלא התאימו לגידולי חקלאות אינטנסיוויים. ניטעו גם חורשות של עצים צופניים לייצור דבש, אך בהיקף נמוך.
כיום במשבצות הקרקע של קיבוצים ומושבים רבים ישנם עשרות אלפי דונמים לא מעובדים. מצב כלכלי קשה, מחירי תשומות גבוהים, חוסר רווחיות ומחסור חריף במים – כל אלה גרמו להפסקת עיבוד של שטחי משבצת.
השטחים הלא מעובדים או הננטשים מתכסים תוך זמן לא ארוך בעשבייה לא רצויה, שגורמת לשרפות ולעתים מעבירה אותן הלאה. אבל חמור יותר, מניסיוננו אנו יודעים שאין ואקום: שטח לא מעובד משמש בתחילה לרעייה מזדמנת, ואחר כך לשימוש לא חוקי של הקרקע. בקיצור, השטח עובר לידיהם של גורמים זרים.
התשובה הטובה ביותר לכך, לעניות דעתי, היא נטיעת עצים ביער משקי. קק"ל צריכה להוביל מהלך כזה יחד עם משרד החקלאות והמינהל. הרי לשטח נטוע יש בעל בית.
אמנם ההכנסה מתפוקת עץ היא נמוכה, אבל עדיפה מאי-שימוש בקרקע ומסכנת השתלטות של גורמים זרים. על קק"ל לעזור לחקלאים ולעודד אותם על ידי אספקת שתילים ועזרה ראשונית בעיבוד. צריך לבחור מיני עצים שאינם צורכים הרבה מים, ושקצב הגידול שלהם מהיר – כלומר תוספת גידול שנתית גבוהה.
בתוכנית המתאר הארצית ליער, תמא 22, לא נשארו הרבה שטחים לנטיעה. נטיעות של יער משקי יתנו תנופה רצינית להמשך הנטיעות ולהוספה של חורשות עצים ברחבי הארץ.
קיים גם הגורם החשוב של איכות סביבה, שמירה על טבע, אקלום של ציפורים ובעלי חיים אחרים באותם שטחים, תרומה לאיכות המים והאוויר, תוספת שטחים לטיולים בחיק הטבע והוספת כתמים ירוקים. נטיעה של יער משקי תעזור לשמור ולטפח את הקרקעות ואף תיתן תוספת הכנסה צנועה לחקלאים.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן ביריה