בראשית ינואר התקיים כנס המשותף למומחי מים ממניטובה שבקנדה ומומחי מים מישראל, סביב נושאי הטיפול והניהול של מקווי מים, כאשר הדגש הושם באגן ההיקוות של הכנרת. הכנס היה המשכו של מפגש קודם שנערך במהלך 2008 במניטובה שבקנדה, ביוזמתה ובחסותה של שרת המים של מדינת מניטובה, כריסטין מלניק.
תכליתו של הכנס היתה קידום נושאים משותפים לישראל ולמניטובה בניהול משאבי מים ושמירה על איכותם. אף על פי שבישראל רק אגם אחד – הכנרת, ואילו במניטובה אגמים רבים, ובהם ימת ויניפג – שגודלה עולה על זה של מדינת ישראל, השמירה על איכות מימיהם ומניעת כניסת נוטריינטים לתוכם, בעיקר תרכובות חנקן וזרחן, הם נושאים הזהים במהותם לבעיות שגם אנו מתמודדים אתן בשמירה על איכות מי הכנרת. מהדיון בנושאים עולה שהבעיות דומות, אף שקיים הבדל מהותי באקלים של שתי המדינות.
בכנס השתתפו מצד מניטובה עשרה מומחים לניהול משאבי המים, ובהם חוקרים ואנשי אקדמיה. בצד הישראלי השתתפו עשרה חוקרים, ובהם אנשי אקדמיה מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי ואנשי מחקר מהמעבדה לחקר הכנרת ורשות המים. הנושאים שדנו בהם היו רבים ומגוונים, והתמקדו בשיטות לטיפול במקווי מים, דרכים למניעה של התפתחות סוגים של אצות רעילות במים, תהליכים לניהול בר-קיימא של מקווי מים, מודלים ממוחשבים המכילים כלים שתכליתם ניהול מיטבי ונושאים נוספים ומגוונים.
פרט להצגות הנושאים על ידי החוקרים כלל הכנס גם מושב פתיחה רב-משתתפים בירושלים בהשתתפותם של שר התשתיות הלאומיות, מנהל רשות המים, יו"ר קרן קימת לישראל, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות מהשורה הראשונה בתחום המים בישראל, ומולם נציגות קנדית משגרירות קנדה בישראל ושרת המים של מניטובה. בהמשך עברו משתתפי הכנס לעמק החולה, והדיונים המקצועיים לוו בסיורים לאתר ספיר, ביקור במערכת המשאבות של המוביל הארצי, ביקור במעבדה לחקר הכנרת ומפגש עם חוקרים ומומחים העובדים בה, תוך הצגת סוגיות נבחרות הקשורות בניהול הכנרת. כן נערך ביקור בשמורת דן ובחוות לגידול פורלים, סיור בפארק האגמון ולימוד הבעיות הקשורות בשמירה על אדמות כבוליות ומניעת זרימת נוטריינטים מתוכן אל הכנרת ועוד. הדיונים המקצועיים כללו הרצאות של כל אחד מהחוקרים ומומחי המים שהשתתפו בכנס, תוך הצגות תוצאות מחקריות ומעשיות של עבודתם.
מהותו האמיתית של הכנס, פרט לצד המקצועי שבו, היא יצירת מפגש בלתי אמצעי בין חוקרים, המאפשר יצירת קשרים אישיים ומקצועיים שיניבו מחקרים משותפים, תוך העשרת הידע והכלים לטיפול נכון יותר במקווי מים, בעידן של הגדלת הביקוש האנושי למים – יחד עם דלדול מקורותיהם.
מפגש כזה תורם תדמיתית הן לקק"ל, כגוף הירוק הגדול במדינה, שחרת על דגלו את השמירה והטיפול באיכות הסביבה, והן למדינת ישראל כולה, הממצבת את עצמה כמובילה בתחומים של שמירה על מקורות המים, חיסכון בניצולם, ניצול יעיל של מי קולחין להשקיה חקלאית ובניית חקלאות מתקדמת בתנאי יובש ומחסור במים. כנס זה הוא צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות, והוא תורם לתדמיתן החיובית של קק"ל וישראל בעולם כולו.

אברי קדמון הוא מנהל מחלקת מידע באגף מפעלי פיתוח, קרן קימת לישראל