במהלך חודש מארס החלה כנפי קק"ל בפרויקט צילום Online – ישירות מקן חוויאים, אי שם בשפלת יהודה, בסיועו של הדוקטורנט גלעד פרידמן מאוניברסיטת תל אביב. בסדרת כתבות חדשה נזמין אתכם לעקוב יחד איתנו אחר השלבים השונים של מהלך הקינון: משלב החיזור ובניית הקן, דרך ההטלה והטיפול בגוזל ועד לפריחתו. נוסף על כך נעניק לכם הצצה לסרטונים מדהימים המגיעים ישירות מהקן של קרן וישראל, זוג החוויאים.
חוויאי הנחשים (Circaetus gallicus) הוא דורס יום גדול המתמחה בציד נחשים, ומכאן נגזר שמו בעברית (המילה "חוויא" בארמית משמעותה נחש). החוויאי קרוי בלעז Short-toed Eagle (עיט קצר אצבעות), וזאת כיוון שאצבעותיו הקצרות יחסית לדורסים בגודלו מותאמות לציד ולאחיזתם של זוחלים בכלל ונחשים בפרט. החוויאי מגיע אלינו מאפריקה במהלך חודש מארס ונחשב לדורס הגדול השכיח ביותר בישראל המבקר פה במהלך האביב והקיץ. מרחב תפוצת קינונו הישראלי משתרע על פני כל החבל הים תיכוני, וכמה זוגות אף מקננים במדבר יהודה ובנגב.
על פי תוצאות מחקרו של גלעד פרידמן (שנערך בהנחיית פרופ' יוסי לשם ופרופ' עדו יצחקי) נראה כי החוויאי בחר את יערות הקרן הקימת לישראל כמרחב קינון אופטימלי, בעיקר במרחב יהודה. כמו כן נראה שזוגות החוויאים מונוגמיים, שומרים אמונים זה לזה במרוצת השנים ואף מעדיפים לחזור אל אותה טריטוריית קינון ישנה ומוכרת. למרות היותם מונוגמיים, החוויאים מקיימים את טקסי החיזור בכל שנה מחדש.
טקסי החיזור מתחילים מיד עם חזרתם ארצה ומתרחשים בטריטוריות הקינון, קרוב לקן שעתיד להיבנות ולעתים אף בקן עצמו. החיזור ומעופי הכלולות המרהיבים מבוצעים על ידי שני בני הזוג וכוללים מעוף קולני משותף תוך פרישת כנפיים וצוואר, ואף שילובי טפרים וצלילות משותפות מטה תוך כדי התהפכויות. חיזוריו של הזכר כוללים גם הבאת זרדים, ענפים ומחטי אורן ירוקים וסידורם בתוך הקן ואף הגשת "מתנות ציד" לנקבה.
מה כוללות ה"מתנות" הללו? נחשים, זיקיות ומכרסמים שניצודו בשטחי שיחור המזון ומובאים אל הקן. הזכר מגיע אל הקן עם הנחש במקורו ומיד קורא לנקבה, וזו מגיעה, מושכת את הנחש ממקורו ואוכלת אותו בתיאבון רב. אחת ההשערות המקובלות היא שכל פעולותיו של הזכר (בניית הקן, האכלת הנקבה וכו') נועדו להרשים את הנקבה ולחזר אחריה. היא, מצדה, בוחנת אותו במעשיו, ורק לאחר שהוא מוכיח את עצמו כבן זוג ראוי ומוצלח היא ניאותה להזדווג עמו. מחקרים אחרים הראו כי אצל העופות תלויה הצלחת הקינון במידה רבה במשקלה של הנקבה לפני ההטלה. ככל שמשקלה גדול יותר כך הצלחת הקינון גדלה בהתאם. לכן ייתכן כי האכלת הנקבה קשורה לאותה הכנה לקראת ההטלה והדגירה.
כמו שאר אוכלוסיית החוויאים ביהודה, גם קרן וישראל, זוג החוויאים המצולם שלנו, מונוגמיים. הם מוכרים לנו משנת 2011, ומאז הם מקננים מדי שנה ברחבי טריטוריית קינונם. קרן וישראל נחשבים לזוג מוצלח ומנוסה שהצליח להפריח גוזל בריא ברוב עונות הקינון. כך אירע גם בשנת 2014 כשמצאנו את הקן הנוכחי.
קרן וישראל חזרו אלינו ממרחבי החריפה האפריקאיים שלהם בתחילת חודש מארס. ב-15.3.15 הם נחתו בפעם הראשונה בקן ומיד החלו בתהליך תחזוקתו ושיפוצו של הקן המוכר משנת 2014. לשמחתם הרבה, בסיסו היציב של הקן החזיק מעמד בחורף האחרון ולא נשארה להם עבודת תשתית משמעותית למעט שיפוצים קלים והכנת המבנה הקעור של הקן.
בשלושת השבועות שלאחר מכן היינו עדים לתהליך מתמשך, קפדני ומסור של הבאת זרדים וענפים חיים והוספתם בעדינות ובמקצועיות אל הקן. נראה שהם מעדיפים את הענפים החיים בזכות הגמישות ויכולת הכיפוף הקלה המאפשרות להשיג את המבנה העגול הרצוי של הקן המושלם. מעניין לשים לב לשימוש המקורי שעושים קרן וישראל בחזה הפלומתי שלהם: בכל כמה דקות אחד מהם מתכופף אל מרכז הקן כדי לדחוף ולהדוף החוצה את הזרדים העבים בעזרת החזה בלבד. בצורה זו נוצר בסופו של התהליך מבנה קעור במרכז הקן, וכל הענפים הגסים נדחקים אל היקפו. מרכזו של הקן מרופד בקפידה במחטי אורן או בעלי איקליפטוס, אלון וחרוב, הנקראים בשפה המקצועית "חומר ירוק", וכשהמבנה הסופי שלו יושלם, הם יטילו לתוכו את ביצתם היחידה.
אל חשש, אתם עוד תשמעו על קרן וישראל בחודשים הקרובים. נמשיך לעדכן אתכם כאן בבלוג שלנו בכל ההתרחשויות המעניינות בקן החוויאים התוסס. זה גם המקום לציין כי קק"ל תשתף תלמידים בעבודות מחקר (ביוטופים) בנושא ביולוגיית הקינון של החוויאים, שבמהלכן הם ינתחו בצורה מפורטת את הצילומים מהקן. אנו מזמינים אתכם להמשיך לעקוב אחר השידור החי וההסברים הנלווים ולהיכנס לעולמם המרתק של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל.
להתראות בכתבה הבאה!
(צילום: כנפי קק"ל)