האנרגיות החלופיות סוחפות את העולם

האנרגיות הירוקות והמתחדשות כבר כאן. דנמרק למשל מתהדרת בהישגים נאים בתחום האנרגיה החלופית, וב-2014 קבעה שיא עולמי חדש בהפקת אנרגיה מהרוח – 39.1% מכלל החשמל של המדינה הגיע מאנרגיית הרוח בלבד. אבל זו רק ההתחלה – עד שנת 2020 מבקשת דנמרק להפיק 50% מהאנרגיה הכללית שלה ממקורות אנרגיה חלופיים, ועד שנת 2050 – להפיק את כלל החשמל שלה (100%) מהמקורות האלה.

דנמרק הגדולה יכולה לקחת דוגמה מהאי הדני הקטן סמסו, שכבר היום משתמש ב-100% אנרגיות חלופיות. לפני כ-20 שנה הופקו החימום והחשמל באי בעיקר מדיזל ומפחם, ומחיריהם היו בעלייה. המצב הכלכלי באי היה בכי רע; אך ב-1997 החל השינוי המשמעותי: האי זכה בתחרות ממשלתית ליצור מודל חברתי של אנרגיה מתחדשת, תוך שילוב בין אנרגיית רוח ושמש להפקת חשמל ושימוש באנרגיה גיאותרמית ואנרגיה הנסמכת על צמחים לצורך חימום. ב-2005 השיג האי עצמאות ממקורות האנרגיה הקודמים והמזהמים, והחל לייצר יותר אנרגיה מתצרוכת תושבי האי. את האנרגיה העודפת האי מוכר, וכך הוא מספק פרנסה למאות תושבי המקום.

גם סקוטלנד היא דוגמה טובה. הנתונים למחצית הראשונה של שנת 2014 מראים כי מקורות אנרגיה חלופיים – כמו שמש, רוח, מים ועוד – הפיקו 32% יותר חשמל ממקורות אחרים כמו אנרגיה גרעינית ואנרגיה המופקת מפחם ומגז. למעשה, הכמות שהופקה ממקורות אנרגיה חלופיים בתקופת זמן זו היא 10.3 טראוואט-שעות של כוח! כיום סקוטלנד היא הארץ המובילה בממלכה המאוחדת לייצור אנרגיה ירוקה, והממשלה הציבה יעד שאפתני, שלפיו עד שנת 2020 תיוצר 100% מהאנרגיה בסקוטלנד מאנרגיה ירוקה ומתחדשת!

אנחנו עדיין באירופה: גרמניה היא אחת הדוגמאות הבולטות בעולם למדינה המבקשת לקדם את ייצור האנרגיה החלופית. ושימו לב לנתון הבא: במאי 2014 הגיעה גרמניה לשיא של 74% אנרגיה שיוצרה ממקורות חלופיים! זאת ועוד, ברבעון הראשון באותה שנה הגיעה גרמניה ל-27% של חשמל שיוצר מאנרגיה ירוקה, כלומר 40.2 מיליארד קילוואט לשעה. כשיורדים לרמה המקומית גם בגרמניה כבר מדברים על הפחתה של 100% בפליטת גזי הפחמן – זו לפחות השאיפה הירוקה של העיר פרנקפורט ל-2050.

ומאירופה לקנדה: ונקובר מכוונת לשימוש במקורות אנרגיה ירוקים להפקת חשמל, וכן לקירור, לחימום ולתחבורה. ערים ואזורים עירוניים אחראיים ל-75%-70% מפליטת ה-CO2 בעולם, ולכן חשוב להפחית את השימוש במקורות אנרגיה מזהמים באזורים אלה במיוחד. ונקובר כבר הציבה לעצמה יעדים הנוגעים לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים הן בכל הקשור לחימום ולקירור והן בתחום התחבורה, והיא מתכננת להגיע להישג של 100% מקורות אנרגיה ירוקים לפני 2050.

ואיך נראה מצב האנרגיה החלופית בארצות הברית? פאלו אלטו, העיר המפורסמת בקליפורניה, מתהדרת בהיותה 100% "ניטרלית מפחמן". העיר מפיקה 60% מהחשמל שלה ממים, מרוח, מפאנלים סולריים שמותקנים על גגותיהם של בתים פרטיים ועסקים ועוד. זוהי התקדמות משמעותית אל עבר עתיד ירוק וצלול. את ה-40% הנותרים פאלו אלטו קונה ממקורות אחרים (להבדיל מישראל, שבה יש חברת חשמל אחת בלבד, בארצות הברית כל חברת חשמל עירונית יכולה לרכוש חשמל ממקורות שונים), אך הנהלת העיר שואפת להגיע ל-100% ניקיון מפחמן בעתיד הקרוב.

את טקסס רובנו מדמיינים כמלכת הנפט, משום שהפוליטיקאים של המדינה הזו נוטים להיות קרובים מאוד לתעשיית הדלקים המאובנים, אך למעשה היא המדינה המובילה בארצות הברית בהפקת אנרגיה חלופית על בסיס הרוח. העיר ג'ורג'טאון על 50 אלף תושביה, למשל, הכריזה על כוונתה להפיק את 100% האנרגיה שלה ממקורות אנרגיה חלופיים עד שנת 2017. העיר מתכוונת לנצל את שפע הרוח והשמש באזור וחתמה על חוזה עם חוות רוח שנבנית כמה קילומטרים ממנה ועם חברה שמספקת חשמל שמקורו באנרגיית השמש, שיספקו לעיר את כל האנרגיה שהיא זקוקה לה ממקורות נקיים ומתחדשים. ואלו אינן הדוגמאות היחידות הרלוונטיות בהקשר הזה בארצות הברית.

לסיכום, ניכר שהעולם צועד לעבר עתיד נקי מפחמן, והמגמה הנוכחית מציגה עתיד ירוק ובטוח לדורות הבאים. ערים שונות בעולם, נוסף על אלו שפורטו בכתבה זו, מנסות להגיע לנקודת היעד של שימוש ב-100% אנרגיה חלופית ובהן אספן שבקולורדו (ארה"ב), בונאייר שבאיים הקריביים, סידני שבאוסטרליה, האי וייט שבבריטניה ועוד. אפשר אפילו לטעון שיש תחושה של תחרות סמויה בין הארצות והערים על השגת היעד של שימוש ב-100% אנרגיה חלופית. מדובר בתחרות ברוכה בהחלט שתוביל – בתקווה – לעולם ירוק ונקי יותר.