עוף גוזל, חתוך את השמים

10 אוגוסט 2015

חיכיתם, ציפיתם והנה זה בא: אורן, גוזל החוויאים, פרח מהקן

בבוקרו של יום שבת (1.8.15) חגג אורן 74 יום! ואז, בדיוק בשעה 8:00, הוא החליט לפרוש כנפיים ולפרוח מהקן. נדמה כאילו הכול קרה מהר כל כך, אבל בעצם הפריחה התרחשה 74 ימים לאחר בקיעתו של אורן מהביצה (וכ-121 ימים מאז הטלת הביצה על ידי אמו קרן, נקבת החוויאי). אם נחזור בזמן עוד טיפה, הרי שכבר חלפו להם יותר מ-135 ימים מאז נחתו לראשונה בקן זוג החוויאים המצולם שלנו, קרן וישראל, לאחר חזרתם מאפריקה (15.3.15). הכתבה רק נפתחה, וכבר נתקפנו בזיכרונות נוסטלגיים…
ומה קרה בחודש האחרון עד לפריחתו של אורן?
כזכור, מאז בקיעתו ועד גיל 30-25 יום זכה אורן לטיפול מסור ולשמירה צמודה של הוריו במשך רוב שעות היום. אבל מגיל 40-30 יום החלה השמירה הצמודה להצטמצם, ובהדרגה הופסקה לחלוטין. מאז הטיפול ב"גוזל" כלל רק הבאת מזון אל הקן ושמירה עליו במשך שעות הלילה (דבר שנעשה מעץ סמוך).
אורן מצדו כבר התפתח במהירות יוצאת דופן, ונראה שבימים הקרובים הוא יגיע לשיא גודלו. כאשר מסתכלים על הסרטונים מלפני כחודשיים ממש קשה להאמין שמגוזל זעיר ושברירי הוא כבר הפך לדורס מרשים וגדול שתכף יפרח מהקן ויהפוך ל"מכונת מלחמה" מושלמת הדורסת נחשים גדולים מדי יום.
בשבועות האחרונים בילה אורן את שעות האור בהתבוננות בסביבה הקרובה כדי ללמוד אותה, בסירוק ובטיפוח הנוצות החדשות, באימוני ציד מדומים על אצטרובלים ואף בטפיחות כנפיים מרשימות שנועדו לחזק את שרירי התעופה ולהכין אותם לפריחה עצמה. בימים שלפני הפריחה כבר היה אפשר להתרשם מההתרגשות הרבה שאפפה את הקן ומחוסר השקט המאפיין גוזלים לפני פריחתם.
כזכור, פרויקט המעקב של כנפי קק"ל אחר משפחת החוויאים הוא הפרויקט הראשון מסוגו בעולם. זו הפעם הראשונה שבה הותקנה מצלמת Online בסמוך לקן חוויאים. בבואנו לסכם את התקופה האחרונה שבה ליווינו את זוג החוויאים במהלך עונת הקינון שלהם, נוכל להצביע על כמה חידושים מעניינים הנוגעים ל"ביולוגיית הקינון" של החוויאים (והכול הודות למצלמה ששידרה במשך כל התקופה ברצף). חשוב לציין כי כיוון שאוכלוסיית החוויאים בארץ ובעולם מגוונת וכוללת אלפי זוגות, התופעות שאותן נמנה מתייחסות אך ורק לזוג המצולם, קרן וישראל.
אז על אילו תופעות אפשר להצביע? להלן כמה שאלות שוודאי יעניינו אתכם והתשובות להן שסיפק לנו המעקב הצמוד:
מה קורה בשעות הלילה? נוכחנו לראות שעם רדת החשיכה החוויאים פשוט הולכים לישון עד הזריחה. בתקופת הדגירה קרן ישנה בשכיבה ותוך כדי דגירה על הביצה; אולם בתקופת הטיפול באורן היא ישנה בעמידה לידו או ממש עליו, תוך שהיא מגוננת ומסוככת עליו מפני צינת הלילה.
מהי החלוקה המדויקת בין בני הזוג במהלך הדגירה? למדנו שהחלוקה בין בני הזוג דומה לשאר הזוגות, ולפיה הנקבה היא הדוגרת הדומיננטית. קרן דגרה ברוב שעות היממה, וישראל החליף אותה פעם אחת בלבד בכל יום, משעות הבוקר המוקדמות ולמשך 9-2 שעות.
כמה פעמים ביום מובא טרף אל הקן? מאז בקיעתו של אורן למדנו שהובאו 2.39 פרטי טרף בממוצע מדי יום, והטווח המלא נע בין אפס פרטים (דבר שקרה רק פעם אחת) לחמישה פרטי טרף ליום.
אילו מינים נכללים בדיאטה הכללית של אורן? את זאת בדקנו על פי זיהויים של פרטי הטרף שהובאו אל הקן. חשוב לציין כי ייתכן שניצודו מינים אחרים (כמו מכרסמים שונים), אך הם לא הובאו אל הקן וככל הנראה נאכלו בשדות על ידי הוריו.
נכון להיום כוללת הרשימה העדכנית של עושר המינים שהובא אל הקן את המינים הבאים: צפע ארצישראלי, זעמן שחור, תלום קשקשים מצוי, זעמן מטבעות, זעמן זיתני, ארבע-קו מובהק, שחור ראש שלווני, קמטן החורש, זיקית מובהקת, חרדון מצוי וחומט מנומר (צפוני), זעמן בינוני לא מזוהה וזעמן קטן לא מזוהה.
נקודה מעניינת נוספת היא העובדה הבאה: במהלך השנים האחרונות ערכנו מחקר מקיף על עולם העופות הדורסים במרחב יהודה (בהנחיית פרופ' עדו יצחקי ופרופ' יוסי לשם),ומצאנו שרוב זוגות החוויאים מביאים אל הקן גם מכרסמים. עושר המינים של אורן מרשים וייחודי בכך שהוא מסתמך באופן מובהק על מינים ממחלקת הזוחלים. והרי לא לחינם הוא נקרא חוויאי הנחשים…
ומה יקרה לאורן כעת, לאחר פריחתו מהקן?
לאחר פריחתו ישהה אורן הפִּרְחוֹן (גוזל שפרח מהקן) באזור הקן כחודש-חודשיים, ובמהלכם זוג ההורים ימשיך לצוד עבורו. מכיוון שהוא עדיין לא עף טוב מספיק, וביטחונו העצמי ממשיך להיבנות, הוא יבלה חלק ניכר מהימים הראשונים קרוב לקרקע ולכן יהיה נתון לסכנת טריפה על ידי יונקים גדולים המחפשים את מזונם על פני הקרקע. לאחר תקופה קצרה (יום-יומיים) יהיה אורן מסוגל לעוף בין ענפי העצים ולהיעמד עליהם, אך חוסר היציבות וחוסר הנוחות שבאכילת הטרף על גבי הענפים ייאלצו אותו לצרוך את מזונו גם על פני הקרקע, ולכן הוא עדיין יהיה נתון לסכנת טריפה גם במהלך תקופה זו.
ככל שאורן יתבגר ויהפוך לבטוח ועצמאי יותר, כך יגדל מרחקו מהקן, ובאמצע-סוף חודש ספטמבר הוא עתיד לנדוד עם אחד מהוריו לאפריקה למשך כל החורף ולחזור איתו במהלך חודש מארס 2016. בשנה הבאה, ברגע שהוריו יתחילו בחיזור המשותף ובבניית הקן החדש, הם עתידים לגרש אותו מהטריטוריה, והוא יֵצא אל הפרק העצמאי שבחייו…
שיהיה לו המון בהצלחה!
 
הכותב הוא חוקר עופות דורסים (אוניברסיטת תל אביב)
מאת: גלעד פרידמן | פורסם בתאריך: 10/08/2015

הוספת תגובה

כדי להוסיף תגובה יש להתחבר למערכת

0 תגובות

פוסטים דומים