המגזין הנודע "Science" הקדיש באוגוסט האחרון
גיליון שלם כמעט למחקרים על "בריאות" היערות בעולם נוכח שינויי האקלים ותהליכים נוספים. ומה המסקנה? בשתי מילים: התמונה מדאיגה. ובעוד כמה מילים: ייתכן שהיא שחורה יותר מירוקה…
על הפגיעה ביערות הגשם (
tropical forest) בטח כבר שמעתם (או
קראתם בבלוג שלנו), ו
מחקר עדכני מצביע על כך שקצב הפגיעה ביערות הוא כנראה גבוה מכפי שנהוג לחשוב. אם זה בברזיל או באינדונזיה, שטחי יערות בראשית מפונים לטובת שטחים לגידול בעלי חיים ומזון (בעיקר עבור החי) או לגידול עצים מניבים (כמו עצים שמהם מפיקים שמן דקלים). גם לעצים עצמם יש ערך רב בתעשיית העץ והנייר. מקובל להעריך כי כמחצית מהמגוון הביולוגי על פני כדור הארץ מסתתר במעבי הג'ונגלים האלה, ועקירת העצים, כמו גם הפיכת היערות למקוטעים (fragmented), גורמות נזק בל ישוער (לקריאה נוספת על אודות השפעת קיטוע היערות על המגוון הביולוגי ראה
כאן).
המגזין מקדיש מאמר מקיף גם לבריאותם של היערות באזורים הממוזגים (
Temperate forests) – אמריקה ואירופה – הסובלים מעלייה בכמות המזיקים (כולל מינים פולשים), מבצורות ומכמות שריפות חריגה. אלה מזינים את אלה, וכולם יחד קשורים במידה רבה לשינויי האקלים (ההתחממות הגלובלית), אבל החוקרים מתייחסים גם לשאלה כיצד אפשר לטפל בבעיות בעזרת התארגנות וניהול נכונים. מדובר באזורים צפופי אוכלוסין באופן יחסי, ויש לתת את הדעת למתח שבין הצורך בפיתוח ערים, כבישים וכד' לבין מצב היערות, מתח המוכר לנו היטב גם בארצנו (למשל סביב
סוגיות הבנייה בירושלים).
סוג שלישי של יערות שזוכה בדרך כלל לפחות תשומת לב הוא יערות הצפון (
Boreal forests), שמהווים כ-30% מיערות כדור הארץ. מדובר ביערות בקנדה, באלסקה וברוסיה, אזורים הקפואים במרבית ימי השנה. אלו אזורים דלילי אוכלוסייה, כך שההשפעה הישירה של האדם מצומצמת, והעצים שבהם חסונים ורגילים לתנאי מזג אוויר קשים. ולמרות זאת הקיץ האחרון הראה כי לא לעולם חוסן.
עונת השריפות באלסקה הייתה קשה בצורה יוצאת דופן, והיא מעוררת דאגה בקרב מדעני האקלים. לא רק שהשריפות המתגברות הן תוצאה של התחממות כדור הארץ, אלא שהן תורמות להתחממות נוספת עקב שחרור גזי חממה הכלואים בשיירי צמחייה באדמה (הקפואה בדרך כלל).
באופן מעט פחות שגרתי מקדיש "Science"
מאמר גם לבריאותם של היערות הנטועים ומצביע על הסכנה הגוברת שבתפוצת מזיקים ועל היתרונות (הרחקה ממזיקים טבעיים) והחסרונות (חשיפה למזיקים חדשים) שבנטיעת עצים (כמו איקליפטוס) באזורים שבהם הם לא גדלים באופן טבעי.
נסו לדמיין את כדור הארץ ללא היערות שלו: ללא ספק מדובר במקום חם הרבה יותר (היערות סופחים גזי חממה מהאטמוספרה) עם הרבה פחות מגוון ביולוגי ובלי כל הירוק השופע בעיניים. מדכא, נכון? מתברר שיש לכך גם סימוכין:
חוקרים מצאו שחיים בסמוך לעצים עושים טוב גם לבריאות הנפש. הביאו זאת בחשבון כשאתם בוחרים את שכונת המגורים שלכם (או תוהים כיצד לבלות בסופי השבוע שלכם). השאלות שנשארות איתנו בסופו של דבר נשמעות אולי מעט נאיביות, ובכל זאת אין מנוס מלהעלותן: אם העצים והיערות טובים לנו כל כך, מדוע מצבם בעולם בכי רע? מדוע פעילות האדם פוגעת ושוחקת את היערות שאנחנו אוהבים (וצריכים!)? אפשר רק לקוות שהעתיד הקרוב יספק לנו תשובות מעט אופטימיות יותר וישמור לנו על הירוק בעיניים.