באחרונה הסתיים קורס בינלאומי בנושא ממשק הדברה משולב במטעים ובעצי יער, שנערך על ידי מש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, משרד החוץ), סינדקו, מינהל המחקר החקלאי וקק"ל. בקורס השתתפו 25 איש מ-14 מדינות שונות, ובהן סין, ירדן, גאורגיה, הודו, קזחסטן, מיאנמר, נפאל, ניגריה, סרביה, איי שלמה, ויטנאם – ואפילו טורקיה.
במהלך הקורס נחשפו המשתתפים לפעילות המגוונת של קק"ל בתחום ניהול היערות והשטחים, תוך התמקדות בנושאי ההדברה של מזיקים וגורמי מחלות בעצי יער. כמו כן נערכו סיורים בצפון ובדרום, ובמהלכם הוצגו לפני המשתתפים הפעילויות היערנית של הקק"ל.

אנשי המקצוע של קק"ל השתתפו בהרצאות ובסיורי השטח, והדריכו באופן צמוד את משתתפי הקורס הבינלאומי. "מדובר באנשי מקצוע בתחום הגנת הצומח", מספר פרופ' צביקה מנדל, אחד ממנחי הקורס, על פרופיל משתתפיו. "חלק מהם חוקרים צעירים העורכים מחקר בתחום. הם הגיעו לארץ על מנת ללמוד מהניסיון שלנו בתחום הגנת הצומח, ולהכיר את הפעילות בתחום היער וגם בתחום המטעים. הקורס כלל הרצאות של מומחים ישראלים בתחומים שונים, הן בתחום הייעור והן בתחום המטעים, וכן סיורים מקצועיים בבתי גידול שונים ופגישות עם אנשי שטח ומומחים. במסגרת הביקורים הם ביקרו ביער אשתאול, ושם הדריכה אותם ניצה ספיר, עובדת לשעבר של אגף הייעור, והסבירה להם על ממשק היער. הם התפעלו מהייעור שלנו באזור המדבר, היו פעורי פה ביער יתיר, והתפלאו כיצד אפשר לטעת יער באזורים כה צפופים. מבחינתם זו היתה חוויה מיוחדת".

כמה זמן ארך הקורס?

"הוא ארך כחודש, והסתיים בסוף יוני. מדובר בקורס שהוא חלק מסדרה שלמה, יוזמה של משרד החוץ. היו קורסים רבים כאלה, אבל זו הפעם הראשונה שבה יזמנו את נושא הייעור כחלק מהקורסים האלה. ובאמת, היוזמה היתה מוצלחת מאוד, והוא משך הרבה מאוד אנשים שמתעניינים בנושא".

למשתתף הטורקי לא היתה בעיה להגיע לישראל דווקא עכשיו?

"בעיקרון היו צריכים להגיע לארץ שלושה טורקים. קיבלתי מיילים מהבוסים של שתיים מהם שמודיע כי הן פוחדות. עודדתי אותן לבוא, אבל כנראה היה שם גם לחץ משפחתי. בסופו של דבר הגיע רק משתתף אחד מטורקיה, והוא מרוצה מאוד. הוא מתרשם לטובה מהשהות כאן בארץ, בדיוק כמו הירדני. כמו שקורה בהרבה מקרים, לאנשים יש דעה איך נראית ישראל, אבל הם באים לפה ורואים שהדברים הם אחרים".

עוד מעניין לדעת, גם בלי קשר למעמד הבינלאומי הנוכחי של ישראל: למה הם באו דווקא לכאן?

"בגלל שתי סיבות עיקריות: ראשית, לישראל יש שם מקצועי טוב. שנית, משרד החוץ מסבסד את הביקור. אבל הם באים ממדינות מתפתחות או ממזרח אירופה, ששם המשכורות נמוכות מאוד. כשמשרד החוץ תומך, זה מדרבן את המוסדות שהם משתייכים אליהם לשלוח אותם".