ועידת האקלים השנתית של האו"ם, COP 21, תתכנס בפריז בתחילת חודש דצמבר. 40 אלף משתתפים מכל רחבי העולם צפויים להגיע למה שנתפס בעיני רבים כוועידת מפתח, אולי אפילו הזדמנות אחרונה של אומות העולם להציל את כדור הארץ מפני ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים.
המטרה המוצהרת של מארגני הכנס היא יומרנית מאוד – הסכם עולמי בעל תוקף משפטי, שיאפשר להתמודד עם שינויי האקלים ולהאיץ את המעבר לחברה וכלכלה שאינן נשענות על שריפת פחמן. בקרוב מאוד נגלה את תוצאות הוועידה. יש הזוכרים בכאב את הניסיון הקודם להשיג הסכם שכזה בוועידת קופנהגן ב-2009, ניסיון שהסתיים בכישלון ובמפח נפש; ויש אופטימיים המציינים לטובה את תהליך ההכנות המקיף שהוביל האו"ם בשש השנים האחרונות.
במסגרת ההכנות לקראת הוועידה התבקשה כל מדינה להגיש את התחייבויותיה לצמצום פליטת גזי חממה עד שנת 2030. קשה לדעת כיצד להתייחס להצהרות – רואי השחורות יטענו שאלו הצהרות בלבד ושאין סיכוי לאכוף באופן חוקי את מימושן, ואחרים יטענו שזהו רק סבב התחייבויות מחייב ראשון, ושבעזרת התמריצים הנכונים ילך ויקטן היקף הפליטות אף מעבר להתחייבויות הנוכחיות.
על כל פנים, ארגון האנרגיה העולמי הקדים וניתח את ההתחייבויות הנוכחיות של 150 מדינות האחראיות לכ-90% מפליטת גזי החממה והסיק את המסקנות הבאות: בצד החיובי, הצהרות מדינות העולם מבטאות מגמה ברורה של ניתוק הקשר בין הצפי לעלייה בביקוש לאנרגיה ובין היקף פליטות גזי חממה, בזכות מאמצים להתייעלות אנרגטית ומעבר מוגבר ומואץ למקורות אנרגיה מתחדשים. המהלך הזה יחייב השקעות עצומות – להערכת הארגון כ-13.5 טריליון דולר, שהם כ-40% מההשקעות במשק האנרגיה. אבל, אם יורשה לנו להעיר, יש לשקלל גם את ביטול הצורך בתקציבי הענק המופנים כיום לחיפוש שדות נפט וגז חדשים. ומה לגבי הצד השלילי? מסתמן כי ההתחייבויות הנוכחיות עדיין אינן מספקות. על פי ניתוח של תרחישים שונים נראה שבסוף המאה ה-21 תהיה הטמפרטורה בעולם גבוהה ב-2.7 מעלות בממוצע ביחס לעידן הטרום תעשייתי. ערך זה הוא מעל סף שתי המעלות שהציע פאנל המומחים של האו"ם, ושאותו אימצו, לפחות כהצהרה, מנהיגי העולם. עלייה של שתי מעלות צפויה להביא לעליית מי הים במטרים רבים (אבל לא במאה הזאת…) ועלולה להניע תהליכים טבעיים שיאיצו את ההתחממות עוד יותר ("סחרור אקלימי").
גוף המחקר הפרטי
Climate Action Tracker הגיע לתוצאות דומות. ללא ההתחייבויות החדשות היה מתחמם כדור הארץ ב-3.6 מעלות עד סוף המאה, ובעקבות ההתחייבויות הצפי הוא 2.7 מעלות בלבד. ברם, הניתוח שלהם מחדד נקודה נוספת – עקב אי ודאות בחלק מהתהליכים ובמודלי האקלים ייתכן שההתחממות תהיה 2.2 מעלות "בלבד", אבל גם ייתכן שהיא תאמיר ל- 3.4 מעלות. זו תחזית מדאיגה מאוד, בעיקר היות שדברים רבים כל כך מוטלים על הכף, והיעד הוא 2 מעלות בלבד.
גם ישראל הגישה את
ההתחייבות שלה – ירידה של 26% בפליטות לנפש עד 2030. מצד אחד זו ירידה מרשימה שסביר להניח שתחייב השקעת משאבים לא מבוטלת, אך מצד אחר, בהתחשב בצפי לגידול אוכלוסייה, היקף הפליטות הכולל מישראל לא ירד. וגם אם נעמוד בתכנית, היקף הפליטות לנפש בישראל ב-2030 יהיה דומה להיקף הממוצע במדינות אירופה כבר היום.