כמעט מוזר לחשוב שאבותינו הקדמונים יכלו לשנות את אקלים כדור הארץ ממש כמונו. אף שלא כמו בזמננו, כשהצמא לדלק מאובנים מחמם את כדור הארץ, מחקר שנערך מראה שיכול להיות שלרעב של קרובינו הרחוקים לבשר ממותות היה תפקיד בשינויי אקלים עתיקים, הרבה לפני שהומצא הגלגל.
על פי המחקר, מקור השינויים העתיקים הוא הרגלי הרעייה של פריט המזון האהוב על האדם הקדמון – הממותה הצמרית. הממותות נמנו עם אוכלי העשב, והן היו אכלניות גדולות… הן ליחכו בעיקר עצים קטנים ועשבים, ורעו באזורים הצפוניים של כדור הארץ, הידועים כיום כסיביר ואלסקה. ייתכן שנטייתן של הממותות להפשיט עצים צעירים מעלוותם, כמו שעושים פילים בני ימינו, גרמה לעצירת התפשטות היערות בחלק זה של העולם. ראיה לכך היא עלייה מהירה במספר העצים כתוצאה מהירידה במספר הממותות.
אף שאי אפשר לקבוע בוודאות כי האדם הקדמון אחראי להיכחדות הממותות, חוקרים רבים מאמינים כי ציד-יתר שלהן תרם להיעלמותן הסופית.
ברגע שהידלדל מספר הממותות מלחכות העצים, צמחים ועצים כמו עצי לִבנֶה פרחו והתפשטו ללא הפרעה, והפכו שטחים גדולים של עשבייה ליערות. העלווה ביערות אלה היתה כהה בהרבה מהעשבים שהיו שם קודם, ומכאן שהיא קלטה ושמרה יותר חום. נוסף על כך העצים, שגדלו בלא הפרעה מצד הממותות, יכלו לצמוח לגובה כזה שאפשר להם לא להתכסות לגמרי בשלג, מה שגרם להם להתחמם עוד גם בחודשי החורף.
ההערכה היא כי היעלמותן של הממותות והתפשטותם המואצת של היערות כתוצאה מכך, הביאו לעליית טמפרטורה גלובלית ממוצעת של 0.1 מעלות צלזיוס – עלייה שמאחוריה עמדה קבוצה קטנה של בני אדם רעבים.