אורך מסלול הנסיעה: 7­-9 ק"מ, בהתאם למסלול.
אופי המסלול: נסיעה ברכב פרטי במסלול מעגלי ועצירה באתרי ביקור.
נקודת מוצא וסיום: בכניסה לפארק איילון.
כיצד מגיעים? מכביש תל אביב–ירושלים (כביש 1) פונים במחלף לטרון לכיוון מבוא חורון ורמאללה (כביש 3). פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו, במרחק של כקילומטר אחד מהצומת. אזור הטיולים נמצא מימין (ממזרח לכביש).

השקד הוא עץ קטן שקומתו אינה עולה בדרך כלל על חמישה מטרים. מוצאו במזרח הים התיכון ובמערב אסיה, והוא יכול לצמוח ולהעניק יבול גם באזורים מעוטי גשמים. השקד נזכר ארבע פעמים במקרא, ובשלוש מהן הוא קשור לשקידה ולחריצות. לוין קיפניס קרא לו "שקדייה" בשירו המפורסם "השקדייה פורחת".
עלי השקד נושרים בסתיו, והפרחים מקדימים לפרוח עוד לפני האביב ולפני לבלוב העלים, לכן הפריחה השופעת מרשימה מאין כמוה. החלק הנאכל העיקרי הוא הזרע, אך לעיתים אוכלים את הפרי הצעיר בשלמותו, כאשר יש לו עדיין ציפה ירוקה וחמצמצה והקליפה שמתחתיה עוד לא התקשחה. הזרעים של שקדי הבר מרים. הם מכילים חומר בשם אמיגדלין, המתפרק ויוצר חומצה ציאנית, שהיא רעל מסוכן, ולפיכך אסור לאכול כמות מרובה של שקדים מרים. הזנים התרבותיים מכילים כמות קטנה יותר של חומר זה ולפיכך יש להם טעם מתוק יותר. זרעי השקד התרבותי מכילים כמויות גדולות של שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים.

משער הפארק נוסעים בדרך איילון – דרך סלולה הסובבת את מרחבי הפארק (סימון ירוק). לאחר כ-150 מ' בלבד פונים ימינה בדרך גבעת המצפור (סימון שחור). נוסעים עוד כ-150 מ' וחונים ברחבת חניה קטנה ולידה שלט המספר על בית המרחץ מהתקופה הרומית.
שביל קצר, מסומן באבני שפה, יורד בין עצי היער אל מבנה אבן בן שלוש כיפות הנתון במעין בור חפור ומוקף גדר. על פי מסורת מוסלמית, זהו קברו של שיח' עוביד, ממצביאי הצבא המוסלמי במאה השביעית, שמת במגפה באמאוס ונקבר כאן.
הארכיאולוגים גילו שהמבנה שימש בית מרחץ בתקופה הרומית, אחד מבתי המרחץ המפורסמים של אמאוס. אמאוס הוא שמה היווני של העיר חמת, או חמתא, ששמה נגזר מהמעיינות החמים שנבעו בה. בתקופה הרומית נקראה העיר ניקופוליס, והיא התפרסמה מאוד במרחצאותיה.
ייתכן שקבוצת הקנים שצומחת ליד המבנה מרמזת על מעיין קדום. אל תתעלמו מעץ שיזף מצוי קשיש ומרשים הצומח ליד הפינה הצפונית-מזרחית של בית המרחץ.
מטעמי בטיחות, הכניסה לבית המרחץ אסורה.