משאבי כדור הארץ אינם אינסופיים. היום כבר אין ויכוח כי פעולות הפיתוח האנושי וההתערבות בסביבה מביאות איתן לצד תועלות רבות גם נזקים המשפיעים באופן ישיר על רווחת החיים האנושית.
תכנית "אדם וביוספרה" (MAB – Man And the Biosphere) נוסדה על ידי ארגון אונסק"ו (ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם) בשנת 1971 כדי לשפר את היחסים בין האדם לסביבתו. התכנית מתייחסת לביוספרה כאל מערכת שלמה שמרכיביה משפיעים זה על זה ואל האדם כשותף וחבר במערכת שתפקידו לקבל אחריות ולדאוג לה למענו ולמען המשך קיומה התקין לטובת הדורות הבאים.
מאז שנות ה-70 ועד היום הוקמו בעולם כ-650 מרחבים ביוספריים ב-120 מדינות שבהם מיושמים עקרונות התכנית, וברשת הגלובלית של המרחבים הביוספריים אפשר למצוא כמעט את כל בתי הגידול על פני כדור הארץ ולהתנסות בפיתוח בר קיימא ובאורח חיים מקיים.
המרחב הביוספרי הוא כלי חדשני לניהול אזורי על פי תפיסה היוצרת שילוב בין כל תחומי החיים (פיתוח, חינוך, קהילה, כלכלה, שימור תרבותי וסביבה). ניהול הקונפליקט המובנה בין שימור לפיתוח באמצעות קיום דיאלוג פתוח וגלוי בין בעלי העניין השונים הוא הדרך האפקטיבית ביותר לקדם אורח חיים מקיים בעידן שבו כוח ההשפעה של הציבור ובעלי העניין הולך וגדל. מרחב ביוספרי יכול לקום רק במקום שבו התושבים והמנהיגים מעוניינים לקבל על עצמם את האחריות הנדרשת לנהל את אזורם מתוך גישה כוללנית ומשתפת.
תכנית "אדם וביוספרה" מנוהלת ע"י נציגי המדינות החברות בתכנית. מפגש עולמי צפוי להתקיים בלימה, פרו, במרץ 2016 ולעסוק בתכנית הפעולה לשנים 2025-2016.
באופן שוטף מנהלת את התכנית ועדה בינלאומית מייעצת המונה 12 חברים המתחלפים בכל ארבע שנים. הוועדה מתכנסת פעם בשנה ומחליטה על קבלת מרחבים חדשים לרשת ובדיקה תקופתית של מרחבים קיימים (המתקיימת מדי עשר שנים).
בכל מדינה החברה בתכנית מכהנת ועדת "אדם וביוספרה" שתפקידה לעקוב אחרי המרחבים במדינה, לסייע להם ולקיים את הקשר עם MAB העולמית. בארץ מכהן כראש הוועדה פרופסור אמריטוס אוריאל ספריאל (פרופסור לאקולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים) וחברים בה כל נציגי המשרדים והארגונים הרלוונטיים לניהול שטחים פתוחים ושמירת טבע וסביבה. המשרד הממשלתי האחראי לוועדה הוא המשרד להגנת הסביבה, והמשרד הממשלתי האחראי לקשר עם אונסק"ו הוא משרד החינוך.
אזור המקבל על עצמו להתנהל על פי עקרונות התכנית נבדל באופן מהותי משמורת טבע בכך שאינו מפריד אזורים טבעיים שמורים מאזורים המיועדים לפעילות האדם אלא מחלק את המרחב לשלושה אזורים על פי רגישויות ושימושים וקובע כללים להתנהלות בכל אזור.
החלוקה הגיאוגרפית של מרחב ביוספרי היא לשלושה אזורים:
- ליבה השטח הטבעי השמור ביותר – שמורות טבע, יערות, ערוצי נחלים ועוד.
- חיץ אזור הנמצא בתווך ומגן על אזור הליבה מהשפעות פיתוח ופעילות אדם. הפעילויות האפשריות בחיץ הן חקלאות, ייעור ושטחים פתוחים, הפעלת תשתיות תומכות תיירות ומחקר וסיוע לדו-קיום וליחסי הגומלין בין שמירה לפיתוח.
- מעבר אזור שבו מתקיימות רוב פעולות הפיתוח והפעילות האנושית.
באמצעות שילוב ידע מדעי וניהול משתף נבחנים ומיושמים במרחבים הביוספריים רעיונות חדשניים ומקודמים הנושאים האלה:
- שמירת הסביבה – מורשת, תרבות, מגוון נופים, מערכות אקולוגיות, מגוון מינים ומגוון גנטי.
- פיתוח בר קיימא – שיפור אפשרויות הפרנסה והתנאים החברתיים והכלכליים של תושבי המקום ואימוץ כללי התנהלות מקיימים מבחינה חברתית-תרבותית ואקולוגית.
- פיתוח ידע – תמיכה לוגיסטית בפרויקטים, תכניות חינוכיות, הכשרות, מחקר וניטור הקשורים לסוגיות של פיתוח בר קיימא ושמירת הטבע ברמה מקומית, אזורית, לאומית וגלובלית.
ואיך קק"ל קשורה לעניין? לפני הקמת המדינה התמקדה עיקר פעילותה של הקרן הקימת לישראל בתחום רכישת הקרקע. לאחר הקמת המדינה היא קיבלה לידיה ניהול חלק גדול מקרקעות המדינה. תחומי הפעילות והעשייה העיקריים של קק"ל הם רבים ומגווננים וכוללים עיסוק בייעור, פיתוח מקורות מים ושיקום נחלים, תמיכה בתשתיות חקלאות, התיישבות ופריצת דרכים, חינוך ונוער, תיירות ופעילות ביערות ובפארקים, מחקר ופיתוח ועוד.
כגוף מרכזי במדינה האחראי לניהול יערות ושטחים פתוחים בהיקף גדול ומעורב בפיתוח המרחב הכפרי לאורך זמן, אך טבעי מצדו לראות את המרחב כמכלול ולהשתתף בהובלת המהלכים לקידום תפיסת הקיימות ושמירת השטחים הפתוחים. ככל שתגדל המעורבות והשותפות בתכנון ובניהול היער והשטחים הפתוחים וככל שההנאה שתופק מכך תגדל, כך יגדל רצון השותפים לשמור עליהם.
קידום תכנית "אדם וביוספרה" מציב את קק"ל בחזית העשייה החברתית והסביבתית במדינה, וחיזוק השותפות עם רשויות מקומיות, תושבים ובעלי עניין מבטיח יצירת קואליציה שתפעל למען שמירת השטחים הפתוחים.
**בכתבה הבאה נבדוק כיצד מיושמת תכנית "אדם וביוספרה" בישראל ונבחן את המרחבים הקיימים ואת מעורבות קק"ל בהם**