בכתבת הבלוג האחרונה, סיפרנו לכם כי מבחינה סביבתית, משבר הקורונה הביא גם כמה בשורות מעודדות, בעיקר בתחום הפחתת פלטת גזי חממה ושיקום מערכות אקולוגיות בשל מיעוט תנועה אנושית באזורים שמחוץ לערים. אך כעת מתחילים לזרום, כבכל שנה, הנתונים הנוגעים למצב היערות בשנה החולפת (2019) והם לא מעודדים, בלשון המעטה.
נושא כריתת היערות אינו חדש, אם ישאלו אתכם האם אתם מודעים לכריתת היערות, סביר להניח שתשיבו "כן", אלא שהנושא לא נמצא בראש מעייננו ויתרה מזו, אנחנו לא באמת מסוגלים לתפוס את הקצב המחריד בו נכחדים היערות תחת משוריהם של תאגידי הענק. ובכן, נסו לדמיין לרגע חלקת יער חביבה, לא גדולה במיוחד, נניח בגודל של מגרש כדור-רגל. אמנם מדובר בשטח זעיר ביחס ליערות העד של האמזונס, אך עדיין – אנחנו בטוחים שאתם על משפחתכם, כמו גם עוד לפחות 5-6 משפחות, יכולתם לבלות בניחותא ובלי לחוש צפיפות, בפינה מוצלת משלכם ולהרגיש הכי בטבע שבעולם. ובכן, עתה דמיינו שתוך 6 שניות, חלקת היער הנהדרת שלכם פשוט נעלמת. ולא, זה לא אירוע חד פעמי… זה קורה כל 6 שניות. במשך שנה שלמה! (בשנה יש להזכירכם 31,536,000 שניות, אז תעשו את החשבון…).
אנחנו מניחים שאחרי שעיכלתם את המספר האסטרונומי הזה, קל לכם קצת יותר להבין את ממדי החורבן שבני האדם ממיטים על סביבתם. "טוב, נו", יהיו בניכם שיאמרו, "אבל יש יערות עצומים בעולם…" ובכן, נכון הוא שיש יערות רבים בעולם וחלקם אפילו עצומים, אך הם תופסים פחות מ-30% מהשטח היבשתי על פני כדור הארץ (היבשות עצמן אגב, תופסות שטח של כ-30% מכלל פני כדור הארץ) לכן בסך הכל, לא מדובר על שטח כל כך גדול. יתרה מזו, יותר מחצי מהשטח הכולל של היערות בעולם, נמצא בשטחן של 5 מדינות בלבד, מה שמרמז על כך שניהול לא אחראי (או מושחת) של השטחים הללו שמשרתים את כל האנושות, יכול לגרום לקטסטרופה. ואם שאלתם את עצמכם כמה זמן לוקח ליער להתחדש, ובכן, לרוב מדובר על שיקום בקנה מידה סביר שייקח כ-65 שנה, אך עד שהיער יחזור למצבו המקורי, יכולות לחלוף, גם 4000…
מחקרים חדשים מצביעים על כך שהיערות בעולם עוברים שינויים לא מעודדים. הם גדלים פחות לגובה, העצים מתים צעירים יותר וכתוצאה מכך גם סופגים פחות פד"ח מה שמשפיע על בעלי חיים ומערכות אקולוגיות שתלויות בהם.
מערבולת הקורונה סחפה את כולנו ודחקה קצת הצידה את העיסוק בבעיות "דחופות פחות" כמו שמירה על שלומם של העצים, אך אל לנו לשכוח לרגע כי בזמן שאנו עסוקים בבחירת צבע המסכה ותרגול "לחיצת המרפקים", מצבם של היערות ממשיך להחמיר.