השטחים הפתוחים במדינת ישראל הם מגוונים: יערות קק"ל, שטחי חקלאות ושטחי טבע היוצרים את תבנית נוף ארצנו ומשמשים בית למגוון רחב של בעלי חיים וצמחייה. לשטחים האלה יש משתמשים רבים: יישובים ותושבים, מטיילים, חקלאים, צה"ל ומערכת הביטחון, מערכות תשתית לאומיות כמו כבישים ורכבות, מערכות הולכת חשמל ועוד. בנוסף לכל התועלות והשימושים הנראים לעין יש לשטחים הללו עוד תועלות רבות מספור: הם משמשים מצע למגוון מינים ביולוגי התורם לפיתוח תרופות ומקורות מזון; סופחים רעלנים מהאוויר בתהליכי הנשימה של הצמחים ופליטת חמצן; מונעים סחף ונגר אדמה; מציעים לאדם מקום מפלט ממרכזי הערים שבו הוא יכול להירגע, לטייל, לשאוף אוויר ולהתרענן והרשימה עוד ארוכה.במקביל לתנופת הפיתוח והבנייה מתקיימים בארץ תהליכים רבים המתבססים על גישה משתפת לניהול שטחים פתוחים ופיתוח בר קיימא, וקק"ל שותפה ברבים מהתהליכים האלה. תכנית "אדם וביוספרה" שאליה התייחסנו
בכתבה הקודמת היא אחד הכלים המאפשרים את יצירת האיזון בין שמירה על הטבע לפיתוח בר קיימא.מרכז המועצות האזוריות (ממ"א) הוא ארגון ארצי המאגד את כל 54 המועצות האזוריות בארץ. רוב השטחים הפתוחים לסוגיהם נמצאים בתחום המועצות האזוריות, והן שאחראיות לשמירתם ולניהולם.מנהל התכנון, האחראי לתכנון במדינה, יזם הכנת תכנית אב ומדריך לתכנון וייזום מרחבים ביוספריים שמטרתם להנגיש את המידע לקהל ולעודד אנשים שהנושא חשוב להם לקדם תהליכים שיגבירו את המודעות בקהילותיהם. השאיפה היא לתת ביטוי לאזורים שונים ולמגוון הטבעי והתרבותי בארץ, בדומה לפעילותה של אונסק"ו ברמה העולמית.ועדת "אדם וביוספרה" בארץ, שבראשה עומד פרופסור אמריטוס אוריאל ספריאל, עוסקת בחיזוק המרחבים הקיימים בארץ ובתמיכה באזורים נוספים המבקשים ליזום מרחבים בתחומם ושומרת על קשר שוטף עם מוסדות תכנית "אדם וביוספרה" באונסק"ו. באזורים נוספים בארץ מתקיימים תהליכים שיתופיים לניהול יחסי אדם וסביבה באופן אינטגרטיבי, נערכים מחקרים רבים בתחום ומקודמות תכניות לניהול שטחים פתוחים.
בארץ הוכרזו שני מרחבים ביוספריים:
מרחב ביוספרי הר הכרמל הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 1996. המרחב כולל את פארק הכרמל עד חיפה בגבולו הצפוני, את רצועת החוף ואת החלק הדרומי של הכרמל וקיימות בו כמה שמורות טבע מוכרזות, יערות קק"ל, יישובים, שטחי מרעה וחקלאות. לאחר השריפה בכרמל בשנת 2010 הוחלט לחזק את תפקוד הכרמל כמרחב ביוספרי מתוך מחשבה ששיתוף התושבים בניהול היומיומי של המרחב יכול לעזור במניעת השריפה הגדולה הבאה. במהלך שנת 2014 החל המשרד להגנת הסביבה לפעול לחידוש המנגנון הניהולי בשיתוף תושבי האזור במטרה לפתח את תחושת הגאווה והאחריות של התושבים ולתת להם מענה לצרכים כלכליים וחברתיים.
מרחב ביוספרי במועצה אזורית מגידו הוכר בשנת 2011 לאחר תהליך תכנון ארוך ומעמיק. המרחב במגידו הוא השני והצעיר במשפחת המרחבים הביוספריים בישראל ומהווה מעבדה פעילה לניהול היחסים בין האדם לסביבתו. עבור
המועצה האזורית מגידו מהווה המרחב הביוספרי שיטת ניהול מוניציפאלית אזורית ששמה דגש על המשך התפתחות האדם בסביבתו, תוך מחויבות גדולה לשמירה על ערכי טבע ונוף ודאגה להעברתם לדורות הבאים. התיאום היומיומי של המרחב מבוצע על ידי מתאמת המרחב, ואת הניהול מלווה צוות מתאם שבו חברים נציגי השותפים במרחב: המועצה האזורית מגידו ותושבי האזור, היישובים, גופים כלכליים, גופים ירוקים, משרדי ממשלה ועוד. בימים אלה עוסקים במרחב המועצה האזורית מגידו בהטמעת תכנית חקלאות התומכת במגוון הביולוגי, בתכנון מערכת תיור וטיול המותאמת לכושר הנשיאה של השטח ובהפעלת צוותים ציבוריים ומקצועיים בנושא ניהול השטחים. המועצה האזורית יצרה ומיישמת תכנית חינוך המושתתת על רעיון המרחב הביוספרי.
הקרן הקימת לישראל היא שותפה פעילה בקידום תכנית "אדם וביוספרה" בארץ. היא מעורבת בתכנון ובפיתוח התשתיות של המרחבים הביוספריים ותומכת במרחבים הקיימים בתחומים שונים כמו חינוך, עבודה עם קהילות ופיתוח מיזמים כלכליים. אין ספק שפעילות שמטרתה השתתפות פעילה של הציבור בניהול השטחים הפתוחים תורמת לשמירתם, וכולנו תקווה שעוד ועוד מרחבים כאלה יוקמו בארץ ויעזרו לנו לשמור על המרקם העדין בינינו ובין הסביבה.
קישורים: