ברוב הכפרים ההודיים לידת בת היא מעמסה כבדה על המשפחה. ידוע כי נשים בהודו נחשבות נחותות. רק מעטות מהן זוכות לחינוך ראוי ופעמים רבות הוריהן מחתנים אותן לפני הגיען לגיל 18. כיוון שמשפחת הכלה חייבת לתת נדוניה גדולה למשפחת החתן, נוצר עליה לחץ גדול המלווה לעתים גם בסחיטות כספיות ולכן תינוקות וילדות רבות נרצחות על ידי משפחותיהן. היחס המפלה הזה גורר אלימות כלפי נשים, סחר בנשים והפלות יזומות של עוברים ממין נקבה. כל אלה הביאו במשך השנים לירידה משמעותית באוכלוסיית הנשים באזורים מסוימים בהודו.מדובר בנושא בוער בהודו אבל איך כל זה קשור לנושאים שבהם אנחנו דנים כאן בבלוג הירוק שלנו?ובכן מתברר שב
פּיפְּלַנְטרי, כפר הודי קטן ברג'סטאן, החלה ב-2006 מסורת המבקשת לשנות את היחס כלפי נשים ולהעצים אותן. בכל פעם שנולדת בת בכפר,
נשתלים 111 עצים לכבודה, רבים מהם עצי פרי כמו מנגו, אמלה, שיזם ואזדרכת הודית.את המסורת החל אחד ממנהיגי הכפר בעבר לזכר בתו שנפטרה בצעירותה. בכל פעם שבת נולדת מתאספים חברי הכפר ומקימים מעין קרן עבורה. ההורים תורמים שליש מהסכום (10,000 רופי שהם כ-500 דולר) ובני הכפר את שני השליש הנותרים, והכסף משתחרר רק כעבור 20 שנה. בתמורה לפיקדון חותמים ההורים על תצהיר משפטי שבו הם מתחייבים שבתם תינשא רק אחרי גיל 18 ורק אחרי שתזכה לחינוך הולם. כך דואגים שהאישה לעולם לא תהיה נטל על הוריה ומבטיחים את עתידה הכלכלי.את העצים מטפחים כל אנשי הכפר. כדי להגן עליהם מפני טרמיטים, הם שותלים סביבם שיחי אלווורה וכל אלה יחד מהווים מקור פרנסה ומזון לחלק ניכר מהתושבים – הם מפיקים מהאלוורה ג'ל, מיץ חמוצים ועוד ומשתמשים בפירות למאכל. במהלך השנים ניטעו כמעט מיליון עצים בכפר ומאז החלה המסורת צנחו באופן דרמטי מקרי הפשיעה ואיכות המים בכפר השתפרה.הסיפור הזה מעורר השראה כל כך עד שכיום כפרים רבים חוגגים הולדת בת כמעט באותה דרך שבה הם חוגגים הולדת בן. בכפר אחר ברג'סטאן בשם בודניה ניטעים 100 עצים בכל פעם שבת נולדת ובכפר נוסף ברג'סטאן בשם לוהבד ניטע עץ אחד על כל ילדה שבאה לעולם. שלושת הכפרים האלה עומדים בחזית המהפכה המגדרית מעוררת ההשראה הזאת שמשנה אט אט את היחס כלפי נשים. המסורת היפה הזאת לא רק גורמת לגברים בכפר לחוש הערכה רבה יותר לנשים אלא גם יוצרת הרמוניה בין התושבים ומבטיחה עתיד בר קיימא לחברי הקהילה.ומה כאן בארץ? כפי שאתם יודעים, נטיעת עץ היא מעשה סימבולי גם אצלנו. הנטיעה מחזקת את הקשר עם האדמה ועם ערכי הסביבה וכמובן גם מסמלת חיים חדשים, וקק"ל עושה זאת במסירות כבר כמעט 115 שנה…
נותר רק לקוות שהמחווה הסימבולית הזאת בכפר קטן בהודו תביא איתה רוחות של שינוי בכל רחבי המדינה, תנפץ דעות קדומות ומסורות חברתיות מיושנות ותחזק את הקשר בין האדם לאדמתו. זהו רווח נקי גם לתושבים וגם לסביבה.