שנת 2010 מסתמנת כשנה החמה ביותר בהיסטוריה, ועכשיו יש לכך השלכות רחבות יותר גם באזורי הקרח שעל פני כדור הארץ. באחרונה ניתק בצפון גרינלנד קרחון ענק בשטח של כ-260 קמ"ר (לשם המחשה, מדובר בשטח הגדול פי ארבעה מהאי מנהטן, לדוגמה, וגובהו מגיע לגובה בניין האמפייר סטייט), והחל לשייט לכיוון קנדה. מדובר בקרחון הגדול ביותר שנשבר בגרינלנד ב-50 השנים האחרונות, והוא מכיל מים מתוקים בכמות המספיקה לכל תושבי ארה"ב למשך לא פחות מ-120 ימים. מדובר ברבע מגודל הקרחון המקורי, כך שההשפעה תהיה משמעותית, סביר להניח.

יש לציין שמדי שנה מתנתקים מגרינלנד אלפי קרחונים קטנים. בדרך כלל זה קורה בשל זרימת מי הים מתחת לקרחונים הגדולים. אולם הפעם מדובר בהתנתקות שלא אירעה מאז 1962. לרקע כללי, הקרחונים בגרינלנד מתפרשים על שטח של למעלה ממיליון קמ"ר, ועוביים הממוצע הוא 2 ק"מ. קרחונים אלה מהווים אחוז גבוה מהמים המתוקים בעולם, ואם הם יימסו חלילה, הדבר יעלה את מפלס הים בכ-6 מ' בממוצע.

רוב החוקרים מייחסים את המהלך המדאיג לתופעה האקלימית "אל ניניו" וכמובן להתחממות הגלובלית, שנדמה כי יותר ויותר קשה לעצור אותה, למרות המודעות ההולכת וגוברת בקרב הציבור.