נושא הקיימות והצורך בפיתוח בר-קיימא המוכרים לנו היטב כאן בבלוג עומדים בבסיס "Sustainia", תחרות המציינת מדי שנה 100 פרויקטים, טכנולוגיות או פתרונות חדשניים מכל רחבי העולם שיש להם פוטנציאל לעזור בבניית עתיד בר קיימא.

את המקום הראשון לשנת 2015 קטפה העיר צ'נאי, בירת טאמיל נאדו שבהודו, בזכות הפרויקט שהפך את רחובות העיר הסואנת לידידותיים יותר להולכי רגל ולרוכבי האופניים באמצעות שיפור התשתיות ומדיניות התחבורה הלא ממונעת הראשונה מסוגה בהודו.

בעולם המודרני שבו הערים ממשיכות להתפתח בקצב מסחרר, מרכזים עירוניים רבים הופכים חנוקים כתוצאה מאדיה הרעילים של התחבורה. במדינות מתפתחות כ-90% מזיהום האוויר העירוני מיוחס כיום לאדי כלי הרכב. צ'נאי, כעיר החמישית בגודלה בהודו, אינה יוצאת מן הכלל: ככל שמעמד הביניים בהודו גדל, כך נוספים רבבות טוסטוסים ואופנועים לתנועה בכבישים. במקביל נעים על אותם כבישים הולכי רגל ורוכבי אופניים. מחסור בתשתיות ראויות המאפשרות לתנועת המכוניות להשתלב בבטחה עם תנועת רוכבי האופניים והולכי הרגל הביא לתאונות דרכים רבות ולשלושה עד ארבעה מקרי מוות מדי יום.

היוזמה לשינוי פני רחובות העיר הייתה אם כן תוצר ישיר של מצוקת התנועה בכבישים. "רצינו להפחית את הצפיפות, להפוך את הכבישים לבטוחים יותר, להפחית את זיהום האוויר, להקטין את התלות שלנו בדלקים לרכבים ולבלום את שינויי האקלים", מציין ויקראם קפור, ראש מועצת העיר של צ'נאי.

פרויקט עיצוב ושיפור רחובות צ'נאי נולד בשנת 2012 בשיתוף עם המכון הבינלאומי למדיניות התחבורה והפיתוח (ITDP). העיצוב כלל בניית שבילים רחבים, עיצוב מעברי חצייה ומסלולי רכיבה בטוחים יותר והקמת תחנות אוטובוס במיקומים נוחים.

הפרויקט קיבל דחיפה נוספת בשנת 2014 מצדה של מועצת העיר של צ'נאי שיזמה את מדיניות התחבורה הלא ממונעת הראשונה בהודו. "אנו מקווים כי הפרויקט שלנו יעודד פיתוח יעיל יותר של תחבורה מתאימה שיעזור לנו לשמור על בריאותה של האוכלוסייה", מסכם קפור.

באוקטובר 2015 נחגג בצ'נאי לראשונה "Car free Sunday" ("יום ראשון ללא רכב"). תכנון נוסף של המועצה לשנת 2016 הוא להעמיד תחנות אופניים בעיר למטרת השכרת אופניים לטווח קצר.

המדיניות החדשנית של צ'נאי כבר הספיקה להפוך למקור השראה לערים אחרות בהודו ובעולם כולו, וממשלת מחוז טאמיל נאדו הקציבה 7.5 מיליון דולר לשיפור תשתיות העיר להולכי רגל ולרוכבי אופניים בערים טריצ'י ומדוראי. בנוסף לכך, כדי לתרום לפיתוח תחום הקיימות, קפור וצוותו חולקים את הידע שלהם בפורומי תחבורה שונים בצ'נאי ובמשרדי התחבורה של הודו כולה.

שנת 2016 הייתה אמורה להיות אחת השנים החשובות ביותר של צ'נאי לאור הישגיה הגדולים, אך לא כך היה: בתחילת דצמבר 2015 הוכה אזור טאמיל נאדו בשיטפון שכמותו לא נראה מאז שנת 1901. 347 מתושבי האזור נספו באסון, כמה מאות נפצעו באורח אנוש ואלפים נשארו חסרי בית או רכוש. הנזק הכספי הגיע ליותר מ-3 מיליארד דולר, וצ'נאי נפגעה באורח הקשה ביותר.

בעקבות האסון מיהרו רשויות העיר לפנות לייעוץ מערים אחרות שחוו הצפות בעבר כמו ג'ורג'טאון בגויאנה, לנט בהולנד, ג'קרטה באינדונזיה, סוראט בהודו וניו אורלינס בארצות הברית. בזכות המידע שהצטבר ברשותן הן הכריזו שבעתיד לא יפגעו השיטפונות בעיר בעוצמה שכזו. "האתגר הוא לא להשיג משאבים אלא לדעת איך משתמשים במשאבים הקיימים של צ'נאי", ציין ויקראם סינג מהארגון 100RC, היוזמה הגלובלית במימון קרן רוקפלר. הארגון גם ארגן סמינר בנושא בהשתתפות מומחים בינלאומיים לניהול משברי שיטפונות, במטרה לדון בתכנית מקיפה שתעזור לצ'נאי לבנות תשתיות יציבות יותר בפני הצפות.

כעת יש לצ'נאי אתגר להפוך את העיר לעמידה יותר בפני אסונות הטבע, וגם כאן היא עושה שימוש בתחום הקיימות ובונה כלכלה אקולוגית שנשענת על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ והסביבה. מי יודע, אולי היא תזכה שוב בעתיד בפרס Sustania.

וברקע, לסיום, נציין כי גם אנחנו על המפה. שני חברות ישראליות זכו בפרס ה-Sustainia בשנים קודמות: חברת TakaDu הישראלית קטפה את הפרס הראשון בשנת 2013 בזכות תוכנה שפיתחה כדי להתריע על אי סדירות באספקת מים ומערכות מים. כמו כן, חברה ישראלית נוספת בשם "נטפים" זכתה בפרס קטגוריית תחום המזון לשנת 2014 הודות לפיתוח מערכת השקיה מתוחכמת המיועדת לשימור משאבים בתחום החקלאות במשקי בית קטנים במדינות מתפתחות. גם ב-2015 נכנסה ישראל לרשימת הוגי 100 פתרונות בני הקיימא הטובים ביותר בזכות חברת BioBee, שפיתחה גזע חרקים התוקפים מזיקים שונים ביבול. בזכות המצאת החברה הישראלית, שעושה משלוחים של החרקים האלה לכל העולם, משקים רבים נמנעים משימוש בחומרי הדברה ובכימיקלים שפוגעים ביבול ובסביבה.