אנשי היער הם לא אנשים. אנשי היער הם קופים ממין אורנגאוטן שפירושו באינדונזית איש היער. לא לחינם ניתן לקופים האלה הכינוי "אנשים". חרף היותם גדולים וחזקים פי כמה וכמה מבני האדם, יצורים אלה הם מופת ודוגמה לרוגע וביישנות. יחד עם הגורילות, השימפנזים והגיבונים חולקים את שם המשפחה הזואולוגי "הומיניניים", שם המרמז על כך שגם אנחנו, בני האדם, שייכים אליו, ומעצים את הטרגדיה של הכחדתם, שהרי כולנו בני משפחה אחת. האורנגאוטן גם נחשב, לאור מחקרים עדכניים, לקוף בעל האינטליגנציה הגבוהה ביותר אחרי האדם, תואר שהיה שייך זמן רב לשימפנזים. הם חכמים כל כך עד שנקבות האורנגאוטן שרות שירי ערש לתינוקות שלהן.

אך כל אותה אינטליגנציה לא מצליחה לשמור עליהם מפני ידו הארוכה של האדם, שכן לאורנגאוטנים, בניגוד לבני משפחתם האחרים, אין היכולת לארוז מזוודה ולהגר למקום אחר. הקופים הללו מתגוררים חופשיים בטבע אך ורק באיים בורניאו וסומטרה השייכים לאינדונזיה, ושריפות היער המכחידות את אזור מחייתם גוזרות עליהם למעשה כליה. מאות פריטים של אורנגאוטנים נפגעים מהשריפות, אם במישרין כשחלקות יער המשמשות להם כסביבת מחיה נשרפות, ואם בעקיפין בשל העשן הסמיך המיתמר למרחקים ופוגע בהם גם כשהם רחוקים ממוקד השריפה. עשרות אלפי שריפות קטנות בוערות ברחבי האיים כל העת. "זוהי פשוט קטסטרופה", אומרים ריצ'רד צימרמן, מנהל הקרן להצלת האורנגאוטנים, ועמיתתו, ליז קיי, מהארגון הבינלאומי להצלת בעלי החיים. עשרות קופים סובלים מנזקים למערכת הנשימה, מכוויות, מהתייבשות ומתשישות בשל תזונה לקויה הנובעת מחוסר יכולתם למצוא כמות מספקת של מזון. "כיוון שהשריפות מובערות על אדמה העשירה במרבצים של חומר אורגני כמו קומפוסט", מוסיף צימרמן, "נוצרות כמויות עשן המכילות חלקיקים רעילים שלא משתחררים לאוויר משריפת עץ בלבד, מה שמעלה את הסיכון לפגיעה אנושה עבור כל מי שנושם אותם".

בצר להם האורנגאוטנים נודדים הרחק ככל האפשר ממוקדי השריפות, מה שמקרב אותם בלית ברירה אל ריכוזי אוכלוסייה אנושית. הקרבה הכפויה לבני האדם מזמנת מפגשים מסוכנים בין קוף לאדם שנגמרים לרוב בהרג החיה. כאמור האורנגאוטנים הם קופים חזקים מאוד, וכשזכר בוגר מסתער, הדרך היחידה לעצור אותו ולהימנע מפציעה חמורה או ממוות היא להרוג אותו, וכך אכן קורה מעת לעת. בנוסף לכל אלו ציידים וסוחרי חיות חומסים את גורי האורנגאוטן ומוכרים אותם למרבה במחיר ובכך מחסלים משפחות שלמות וקורעים גורים מאימותיהם. דיווחים קורעי לב על גורים שמוכנסים לארגזים וננטשים בשמש למות בייסורים הגיעו אל גורמי ההצלה, ואלה עושים מאמצים כבירים להגן על בעל החיים המדהים הזה הנמצא בסכנת הכחדה ברורה ומיידית.

"השריפות הללו", מוסיף צימרמן, "אינן מאיימות רק על האורנגאוטנים; הן מסכנות גם אותנו, בני האדם. ענן העשן והפיח המיתמר מעל האזורים הללו גדול כל כך עד שאפשר לראות אותו אפילו מהחלל. בין 15 ל-20 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני משתחררות לאוויר בכל יום, כמות השווה לזיהום שפולטת כלכלת ארצות הברית כולה! זו לא סתם שריפה קטנה, זה כאילו כל כדור הארץ בוער!" מסכם צימרמן בעצב.

המרכז להצלת קופים של אינדונזיה עושה מאמצים כבירים לפנות את בעלי החיים שנפגעו ואת אלה שהשריפות מאיימות עליהם ולטפל בהם, אך יש תמימות דעים באשר לקביעה שכל פעולות ההצלה הללו הן טיפה בים. ללא פתרון שיבטיח את כיבוי השריפות ואת מניעתן לחלוטין בעתיד, לא יוכלו ארגוני ההצלה להגן באמת על אוכלוסיית האורנגאוטנים ועל מינים רבים אחרים שהולכים ונעלמים מהיערות בקצב מסחרר.

עצוב לגלות שוב כי גורלם הטרגי של בעלי החיים בעולם ובכללם אנשי היער של אינדונזיה ושאר המינים המתגוררים בג'ונגלים ונשרפים מדי יום נדחק אל שולי החדשות או לא מגיע כלל אל תודעת הציבור וכי הם נתונים לחסדיהם של גורמים כלכליים. מקומם ללמוד על כך שאסון סביבתי בסדר גודל כזה מתרחש ממש מתחת לאפנו ושמעטים כל כך מקדישים מזמנם וממרצם להצלת הטבע וברואיו מציפורני התאגידים המכלים את עולמנו ונוגסים בו בכל פה כמעט באין מפריע.