מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיינו כבני אדם. היא מלווה אותנו לאורך האבולוציה שלנו וממשיכה להתפתח יחד איתנו, משנה את פניה לאורך הדורות, משקפת את התמורות שאנו חווים ומסתעפת לסגנונות אין-ספור. בדומה למגוון מאפייני התרבות, השפה והמנהגים שמאפיינים כל עם, כך גם המוזיקה של כל קבוצה אתנית – כלי הנגינה, המקצבים, הסולמות המוזיקליים, ההרמוניה והמלודיות – ייחודית לה. אך מה באשר לחיות? האם גם הן חולקות איתנו את האהבה למוזיקה? האם הן מושפעות ממנה? ויותר מכך – האם הן מסוגלות לייצר מוזיקה משלהן?
כמעט כל חובב בעלי חיים מכיר את המושג "שירת הלווייתן". לווייתנים גדולי סנפיר נחשבים בעיני חוקרים רבים כמלחינים הגדולים ביותר בעולם החי (על פי תיאורו של הביולוג הימי פיליפ קלפהאם אלו "קרוב לוודאי השירים המסובכים ביותר בממלכת החי"), ומחקרים שנעשו על "שירתם" חשפו את רמת המורכבות שלה ואת העובדה שהלווייתנים מחברים "שירים" חדשים אחת לכמה שנים. יש כאלו שהוקסמו כל כך מהקולות ומהרעיון שבעל חיים מסוגל לייצר מוזיקה, עד שאיגדו את הקולות המוקלטים באלבומים הנמכרים בחנויות המוזיקה, אך אם הזדמן לכם פעם להאזין לקטע מוזיקלי בהלחנתם ודאי שמתם לב שהוא אינו דומה במאום לשום סגנון מוזיקלי אנושי, ולא בכדי…
מבלי להיכנס להסברים ארוכים או מורכבים מדי, מוזיקה היא אסופה של צלילים בתדרים מסוימים ובמקצב מסוים, אך התדרים והמקצבים האלה יהפכו למוזיקה "קליטה" רק אם הם שייכים לעולמו ולסביבתו של בעל החיים המאזין להם. האוזן האנושית מסוגלת לקלוט צלילים בתדרים של בין 20 ל-20,000 הרץ ובתחום של 10-150 דציבל. כלבים, לעומת זאת, מסוגלים לשמוע גלי קול בתדירות של 45,000-40,000 הרץ וכך גם בעלי חיים אחרים שטווח שמיעתם שונה. מחקרים על האופן שבו בעלי חיים מגיבים למוזיקה גילו כי כדי שבעל החיים יזהה את הצלילים כ"מוזיקה", עליהם בראש ובראשונה להיות בתחום התדרים שהוא מסוגל לשמוע, ופרט לכך, הם צריכים להיכנס אליו ללב… אל קצב הלב… כן, מתברר שגם קצב המוזיקה מושפע מהמערכות האורגניות של כל בעל חיים, ובעיקר מקצב הלב שלו… קצב הלב של כלבים קטנים במנוחה הוא בין 120 ל-160 פעימות בדקה, כמעט כפול מזה של בני האדם, ואילו אצל ציפורים הוא יכול להגיע אפילו ל-1,000 פעימות בדקה!
אז איזו מוזיקה (אם בכלל) בעלי חיים אוהבים?
אם אתם מאלה שמשאירים לכלב שלהם מוזיקה כשהם יוצאים מהבית, כדאי שזו תהיה מוזיקה קלאסית ולא רוק כבד… מחקרים גילו שכלבים (כמו בני אדם…) נרגעים ומרגישים נינוחים יותר כשהם מאזינים למוזיקה קלאסית, ואילו מוזיקה קצבית יותר גורמת להם להיות דרוכים יותר ונינוחים פחות. ומה באשר לחתולים? ובכן, הם ממש לא מגלים שום עניין במוזיקה שלנו, כך שאין שום טעם לנגן להם דיסק של פינק פלויד כשיוצאים מהבית לכמה שעות, אך מחקר על טעמם המוזיקלי של החתולים חשף שצלילים בתדרים הלקוחים מעולמם מעוררים אצלם תגובות. גם קופים נוטים להעדיף מוזיקה שהולחנה במיוחד עבורם ומורכבת מצלילים ומקצבים המוכרים להם. והנה הפתעה – פרות דווקא אוהבות פופ… ובמחקר שנערך נרשמה העדפה ללהקת REM שגרמה להם להפיק כמות גדולה יותר של חלב כשהאזינו לה…
פילים ידועים כבעלי חיים אינטליגנטיים מאוד, ולכן לא מפתיע לגלות שהם מסוגלים אפילו לנגן… אפשר להתווכח על השאלה אם הקמת תזמורת הפילים התאילנדית היא מעשה ראוי, אך מתברר שפילים מסוגלים לשמור על קצב טוב יותר מבני אדם.
ומה באשר לציפורים? רוב החוקרים תמימי דעים – ציפורים הן בעלי החיים ה"מוזיקליים" ביותר בטבע. מחקרים גילו שאף שהמוח שלהן קטן ולא מפותח ביחס לבני האדם, הוא מגיב באופן דומה למוזיקה. כשמשמיעים לבני אדם מוזיקה, אזור במוח הקרוי אמיגדלה "נדלק" ונרשמת בו פעילות גבוהה. מתברר שאותו אזור במוח של ציפורים מגיב בצורה דומה למוזיקה. יתרה מזו, המוח שלהן מגיב באופן דומה גם למוזיקה שאינה מוצאת חן בעיניהן, ממש כמו בני האדם…
ואחרונים חביבים – דגים…
דגים, כך מתברר, יכולים להבדיל בין באך לסטרווינסקי 🙂 חוקרים ביצעו ניסוי שבמסגרתו שתי קבוצות דגים קיבלו מזון בכל פעם שבו השמיעו להם יצירה של אחד המלחינים. כשהחליפו בין הקבוצות והשמיעו לכל אחת את היצירה של המלחין האחר, הדגים לא שחו למקום שבו היו אמורים לקבל את המזון.
האופן שבו בעלי חיים מבינים מוזיקה ומגיבים אליה הוא תחום מרתק, ונראה שעדיין רב הנסתר בו על הגלוי, אך אין ספק שמדובר בנושא מרתק שיכולות להיות לו השלכות רבות. ובאשר לתמונה המלווה את הכתבה, התשובה היא לא, נחשים אינם באמת רוקדים לצלילי החליל של "מכשף הנחשים" שכן אין להם בכלל אוזניים. הם זזים ו"רוקדים" רק כתגובה לרעידות שיוצרים הצלילים ולתנועות האצבעות של המחלל.