חיינו כבני אדם נשענים במידה רבה על יחסים של תן וקח. אנחנו הולכים לעבודה ומקבלים שכר, נותנים חיבוק ומקבלים אחד, אוהבים ונאהבים, נותנים ומקבלים. מתברר שלא מעט בעלי חיים מקיימים יחסים דומים ומשתפים פעולה לא רק עם בני מינם (כמו למשל אצל העורבים והעטלפים החיים בלהקות), אלא גם עם בעלי חיים ממינים אחרים שאיתם הם חיים בסימביוזה.

אחת הדוגמאות למערכת יחסים של הדדיות כזאת היא בין שושנות הים לסרטני הנזיר. מתברר שסרטני הנזיר לא רק הופכים קונכיות ריקות של בעלי חיים אחרים לביתם, אלא גם מדביקים אליהן שושנות ים קטנות. כך למעשה נהנים הסרטנים מהגנה כפולה – מסתור בקונכייה וכרבולת שושנת ים צורבת המרחיקה טורפים. שושנות הים מצידן "תופסות טרמפ" ומובלות ממקום למקום על רגלי הסרטנים, באופן שמאפשר להן לא רק להפוך מנייחות לניידות ובכך "לראות עולם" אלא גם למצוא יותר מזון.

סימביוזה יפה מתקיימת גם בין זברות ליענים. ליענים יש חוש ראייה מצוין, וכידוע גם צוואר ארוך המאפשר להן לזהות סכנות ממרחק, אך חוש השמיעה והריח שלהן אינם מפותחים במיוחד. לזברות, לעומתן, יש חוש ריח ושמיעה מצוינים אך חוש ראייה מפותח פחות. כך, למעשה, פיתחו השתיים מערכת התראה מתוחכמת יותר המבוססת על יתרונותיה של כל אחת מהן, וכך בכל פעם הן מסמנות זו לזו על סכנות ומאותתות מתי הגיעה העת לפצוח במנוסה.

אך כמו שקורה לעיתים קרובות, מערכות יחסים סימביוטיות עלולות להיות מאתגרות ואף מסוכנות. אחת ממערכות שיתוף הפעולה המוכרות ביותר בטבע היא בין זרזירי הבקר שאותם אפשר למצוא על גבם של מגוון יונקים אפריקאיים כמו קרנפים, היפופוטמים, זברות ופילים. מערכת היחסים בין זרזירי הבקר ליונקים האפריקאיים נחשבה בעבר להדדית וסימביוטית. ההשערה הייתה כי זרזירי הבקר מנקים את היונקים מקרציות ומסייעים להם להתגבר על טפילים בעודם זוכים לארוחה דשנה. במחקרים עדכניים נמצא כי זרזירי הבקר בעצם מוצצים את דמם של היונקים ופוגעים ביכולת הריפוי של הפצעים. בנוסף לכך התגלה כי הנזק שמסבים הזרזירים ליונקים עולה על התועלת, ובכך הם למעשה הוכרזו כטפילים גדולים בפני עצמם. והנה לכם דוגמה לקו העדין העובר בין מערכות יחסים של סימביוזה לטפילות וניצול. עם זאת, אחת ההשערות היא כי היונקים האפריקאיים ממשיכים לשאת את הזרזירים על גבם מאחר שהם בתורם לא רק מוצצים דם, אלא גם מבחינים בסכנות מגבוה, וצווחותיהם משמשות להם התראה חשובה מפני טורפים.

עוד מורכבות המעיבה על מערכת יחסים של שיתוף הפעולה מתגלה בסימביוזה בין דגי הים החיים בשוניות לבין דגי הנקאי. דג הנקאי הוא דג זעיר בגודל של אצבע אנושית המפעיל מעין תחנות לניקוי דגים בשוניות. שירותיו כוללים סידור קשקשים, הוצאת טפילים, סילוק עור פגום וניקוי שיניים, ובתמורה הוא ניזון מהטפילים של "מטופליו". את הסימביוזה היפה הזאת מנצל דג החכאי הערמומי. הדג הזה, הדומה מאוד לדג הנקאי, מתחזה אליו ופותח תחנות ניקוי דומות לאלו של הנקאי, אך במקום לספק לדגים סידור קשקשים וניקוי מענג, הוא נוגס בבשר הלקוח ההמום ונמלט אל השונית.

נראה, אם כן, שיחסי הגומלין בטבע מזכירים לא מעט את היחסים בין בני האדם. הם מאופיינים לא רק בנתינה ובתועלת הדדית אלא גם בניצול ובטפילות היוצרים אתגרים לא מעטים ואף סכנות.