אין לנו ספק שגם אתם קיבלתם דרך אחת מהרשתות החברתיות או תוכנות המסרים המידיים לפחות פעם אחת תמונה של כלב וחתול מכורבלים יחד. אנחנו גם בטוחים שהתמונה הזו גרמה לכם לחייך ואולי אפילו לשחרר איזו אנחת קורת רוח כי בואו נודה, מה יכול להיות יותר מתוק מזה…?
כבר במקורות התייחסו אבות אבותינו לעניין החיבור בין מינים שונים של בעלי חיים ואחת האמרות הידועות ביותר המזוהה עם התנהגות זו, מגיעה מפיו של הנביא ישעיהו. וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם׃ מתאר הנביא ובעצם מספר כיצד תראה הגאולה הגדולה של אחרית הימים בה ייעלמו המלחמות וכל הברואים יחיו יחדיו במין הרמוניה בלתי נגמרת…
אך הבה נתנער לרגע מהסיפור הפנטסטי ונשאל כמה שאלות… ראשית כל כיצד ייפתר עניין התזונה (מה יאכלו הזאבים, הנמרים והאריות…)? ומעבר לכך, האם חיות ממינים שונים באמת יכולות לקיים קשרי חברות כפי שאנו מגדירים אותה?
כשהחלו בני האדם לחקור את העולם מסביבם, הם הופתעו מאד לגלות כל מיני חיבורים בין מינים שונים שעל פניו נראו מוזרים. קחו למשל את אחד הבולטים שבהם (שגם הופיע בסרטים) – ה"חברות" בין שושנת הים הארסית לדג השושנון (או בשמו המוכר יותר – נמו J ). כשמתעמקים בסיפור ה"אהבה" הזה מגלים מהר מאד שלא מדובר בחברות, אלא בשיתוף פעולה תועלתי או בשמו המדעי – סימביוזה. דגי השושנון לא יוצאים לסרט עם שושנת הים וזו מצידה לא מספרת לדג על דייטים שלא צלחו, החיבור בניהם נוצר על מנת לסייע לשניהם לשרוד. דג השושנון מוצא מפלט בין זרועותיה הארסיות של השושנה ויודע ששם, אף אחד לא יעז לנסות לטרוף אותו ו"כאות הערכה" להגנה הזו, השושנון מביא איתו מדי פעם "מנחת תודה" בדמות שאריות מזון שמזינות את השושנה. אך אל נא תטעו! הדג מוגן מפני עקיצותיה הצורבות של השושנה בזכות ריר חיצוני שהתפתח במהלך האבולוציה. והשושנה, שלא מבחינה בין השושנון לכל דג אחר, לא תגרש את ידיה הצבעוני אם לא יביא לה מזון, זהו למעשה אינטרס של השושנון לדאוג שהשושנה שלו תגדל ותהיה שבעה, כי אם היא תמות, לא יהיה לו היכן להתחבא…
סיפורם של השושנון והשושנה, הוא רק אחד מני רבים. שיתופי פעולה כאלו קיימים למכביר ולכולם מכנה משותף אחד – הם נוצרו במהלך האבולוציה מאחר ובעלי החיים "הבינו" שאם ישתפו פעולה, יש להם סיכוי טוב יותר לשרוד. ולשרוד, זו הרי המטרה הראשונה במעלה בעולם בו כולם טורפים ונטרפים… רוצים עוד דוגמה? קחו את החיבור בין תנין היאור האימתני לציפור התנינן הקטנטנה – היא מנקה את שאריות המזון מבין שיניו ומזהירה אותו מתוקפים והוא מצידו, ובכן… הוא בעיקר לא טורף אותה ומאפשר לה להסתובב בבופה החופשי בין המלתעות שמהן אף אחד לא חזר חי…
אך אל תחשבו שסימביוזה הנה נחלתם הבלעדית של מינים מפותחים באופן יחסי, סימביוזה היא תופעה רחבה שקיימת גם בין יצורים שכל כולם תא אחד כמו חיידקים. ולא זו בלבד, הרי שכל אחד מכם קוראים יקרים, מנהל מערכת יחסים הדוקה עם כמה מיליונים כאלו ממש ברגע זה… כן, אתם הרי מכירים את המושג "פרוביוטיקה" ונחשפתם לתשדירים שמוכרים לנו מוצרים שמכילים, רחמנא ליצלן, מיליוני חיידקים, אך גם אם הרעיון שקרבינו רוחשים עם רבבות יצורים עושה לנו לא טוב, מסתבר שאנחנו לא יכולים לחיות בלעדיהם ואם הם ייעלמו מתוך גופנו, נהפוך לחולים מאד…
כדי להתמצא בסבך הגדול הזה של שיתופי הפעולה האלו, כדאי להכיר כמה מושגים:
סימבּיוֹזה (Symbiosis): מתארת מצב של יחסי גומלין בין שני אורגניזמים או יותר (יצור חי, בעל חיים או צמח).
הדדיוּת – מוּטוּאליזם (Mutualism): מתארת מצב סימביוטי שבו האורגניזמים מפיקים תועלת מיחסי הגומלין ביניהם (כמו במקרים שתיארנו).
קוֹמֶנְסַלִיזְם (Commensalism): מתאר מצב סימביוטי בו אורגניזם אחד מפיק תועלת מיחסי הגומלין, אבל השני אינו מושפע מהם.
טַפּילוּת (Parasitism): מצב סימביוטי בו אחד הצדדים מפיק תועלת מיחסי הגומלין, אבל השני ניזוק מהם.
אך בואו נחזור רגע לתמונה ההיא של החתול והכלב שקיבלתם בווצאפ… האם מעבר לכל אותם שיתופי פעולה תועלתיים, תתכן חברות אמיתית בין בעלי חיים שונים?
ובכן, מעת לעת מתגלים סיפורים מופלאים על חיבור בין-מיני שמרתק את החוקרים מאחר והוא כולל דפוסי התנהגות שמוכרים לנו יותר מחברויות אנושיות. קחו למשל את הסרטון המדהים שתעד קשר בין קיוטי לגירית. מדובר בשני טורפים שלכאורה אמורים להתחרות על מקורות המזון ושניהם בעלי "אופי" תוקפני וטריטוריאלי, אך בסרטון נראה כאילו, ובכן, כאילו הם פשוט אוהבים להשתעשע יחד… סיפור נוסף שהתפרסם זה מכבר הוא על זאב ודוב שתועדו על ידי צלם פיני בסט תמונות שפשוט ממיס את הלב… הם מתועדים כשהם מטיילים יחד, משחקים ואפילו חולקים מזון, דבר שמאד לא אופייני לשני טורפים שלא ששים להתחלק באוכל שלהם, ודאי כשמדובר במי שאינו בן מינם…
ובכן, מה יכול להיות ההסבר לכך? ובכן, ישנם מחקרים הטוענים כי כולנו, בני אדם ובעלי חיים כאחד, בנויים לחברות וזקוקים לה. עולם המדע אמנם חלוק בנושא ומדענים מחפשים את ההוכחות החותכות לכך שחברות אמיתית שאינה תועלתית אכן קיימת בעולם החי. אולי בעלי חיים באמת זקוקים לחברים בדיוק כמונו והם מוצאים אותם לפעמים בקרב כאלו שאינם בני מינם, ואולי לא, אך תהיה התשובה אשר תהיה, אנחנו נמשיך לחייך ולהיאנח בנחת בכל פעם שנראה ברווזון צעיר שבחר לו כלבה כחברת נפש, או חתול וחולדה שהדבר שהם הכי אוהבים לעשות, זה להתכרבל יחד…