בסיביר קר, אבל פחות. ההתחממות הגלובלית לא פוסחת על האזור המבודד והמנומנם (פירוש השם סיביר הוא "ארץ התרדמה" בטאטארית, ו"סוף" או "קצה" בלשון האוסטיאק, אחת הלשונות המקומיות), וההשלכות המקומיות והגלובליות של התופעה הזאת הרות אסון.

בסיביר קר, אבל פחות, ואדמת הערבות הקפואה מפשירה בקצב גבוה מהרגיל ומשחררת לאוויר חומרים שנכלאו בה לאורך אלפי שנים. סיפרנו לכם לפני כשנתיים על תהליך שחרור המתאן ומשמעותו, ובכלל זה היווצרות מכתשים חריגים בקרקע. מאז המכתשים רק הולכים וגדלים, מתרחבים ומעמיקים. בנוסף לכך במקומות רבים גילו המדענים אדמה שזזה ומבעבעת עקב שחרור מתאן ופחמן דו-חמצני לאטמוספרה.

המתאן הוא גז חממה רב-עוצמה, משמעותי הרבה יותר מפחמן דו-חמצני בכליאת חום כדור הארץ, ולכן כשמתאן משתחרר לאטמוספרה, תהליך ההתחממות מואץ, והחשש המרכזי הוא שיותר שטחים יופשרו, יותר מתאן ישתחרר, ההתחממות תואץ עוד יותר וחוזר חלילה בסחרור אקלימי בלתי הפיך המסוכן לאקלים כדור הארץ כולו.

בסיביר קר, אבל פחות, לפעמים אפילו חם. בקיץ האחרון נמדדו בסיביר ימים של 35 (!) מעלות, ובמקביל הייתה התפרצות חריגה של מגפת אנתרקס (בעברית גחלת). נבגי אנתרקס שהיו קפואים בקרקע עשרות שנים (בגופותיהם של איילים או אנשים שחלו במחלה בעבר) הפשירו, ואיילים ומקומיים הרועים אותם נדבקו במחלה. התוצאות קשות – עשרות מתושבי המקום חלו במחלה הקשה וילד אחד רועה איילים נפטר. בנוסף לכך יותר מ-2,000 איילים חלו ומתו.

נראה כי ההתפרצות הנוכחית נבלמה, והרוסים שורפים את גופות האיילים החולים כדי להבטיח שנבגי המחלה יושמדו, אבל מי יכול להבטיח לנו שבאדמת סיביר המפשירה לא מחכים לנו "אוצרות" דומים נוספים?

אנתרקס היא מחלה מוכרת שאפשר לחסן אנשים ואיילים מפניה. הרוסים הפסיקו לחסן את עדרי האיילים נגד אנתרקס לאחר שהמחלה לא פרצה כמה עשרות שנים, אבל לו הייתה מתבצעת הערכת סיכונים הולמת להשפעת ההתחממות הגלובלית והמקומית ייתכן שהשלטונות היו מזהים את הצורך לחזור ולחסן. בכל מקרה, אחרי ההתפרצות הנוכחית סביר שאכן כך יקרה.

אבל במחשבה אחת קדימה, מדענים מודאגים שמא יפרצו מהאדמה המפשירה מחוללי מחלות מוכרות פחות, אולי אפילו מחלות עלומות שם הממתינות בסבלנות מקפיאה בקרקע מאות ואף אלפי שנים, כאלה שאנו לא ערוכים להתמודד איתן, לא מבחינת ידע ולא מבחינת חיסונים מתאימים.

בסיביר קר, אבל פחות, וזה משפיע על היום-יום שם. הטמפרטורה בסיביר אולי נעימה יותר, אבל ההפשרה המואצת באזור שוחקת את הקרקע ופוגעת בתשתיות מקומיות. במקביל, העולם של ימינו מחובר מאי פעם, ויש לנו כדור ארץ אחד עם אטמוספרה משותפת אחת, ולכן מה שקורה בסיביר אינו נשאר שם בהכרח ועתיד להשפיע בסופו של דבר גם עלינו כאן. גזי החממה שמשתחררים מהקרקע בסיביר הרחוקה תורמים להתחממות הגלובלית בכל מקום בעולם, ומגפות שמתפרצות בסיביר עלולות לנדוד לכל מקום אחר.