לפני ארבע שנים נולד לדני קוגן, בעל עסק מצליח בתחום מעבדות השיניים, ילד בעל צרכים מיוחדים. לאחר שבירר קוגן על העתיד הצפוי לבנו, הוא הבין שאחרי גיל 21 אין מסגרות מתאימות לאוכלוסייה זו. למעשה, 80% מבעלי הצרכים המיוחדים, שהם כ-120,000 בני אדם, יושבים בבית ללא תעסוקה.

לכן פשוט קם קוגן והקים בתחילת 2009 את חברת אקולוגיה לקהילה מוגנת – עסק חברתי שיצא לדרך עם חמישה עובדים, מעסיק כיום כ-40 עובדים, ובעל שאיפה להגדיל את המספר תוך שנתיים לכ-200. המטרה: הפיכת הקהילה בעלת הצרכים המיוחדים מנטל חברתי לנכס לאומי, לצד דאגה לסביבה והפיכת הפסולת האלקטרונית במדינת ישראל מנטל אקולוגי לנכס לאומי.

טל גולדשטיין, מנהל השיווק של החברה, מספר שלא מדובר בעוד עמותה מבין אלפי העמותות הפועלות כיום במדינת ישראל, אלא בעסק חברתי המכלכל את עצמו ללא תרומות וסיוע. "בעקבות המשבר הכלכלי שאירע לפני כמה שנים, הגענו למסקנה שלא כל העמותות הקטנות יחזיקו מעמד לאורך שנים", מספר גולדשטיין. "לכן, במקום ללכת כל שנה ולבקש תרומות מפילנתרופים, החליט דני קוגן לחשוב אחרת ולהקים עסק חברתי, שאמור לכלכל את עצמו. גם העובדים יוכלו להרוויח כסף בעצמם, ללא תלות בתרומות".

רעיון העסק החברתי נהגה על ידי מוחמד יונוס,זוכה פרס נובל לשלום ומחבר הספר "יצירת עולם ללא עוני – עסק חברתי ועתיד הקפיטליזם". לפחות על פי הצלחת "אקולוגיה לקהילה מוגנת", נראה שאכן מדובר ברעיון מבורך. ולא סתם מבורך חברתית, אלא גם אקולוגית. "אנחנו מכשירים את העובדים לפרק פסולת אלקטרונית", מסביר גולדשטיין. אנחנו אוספים מחברות שונות בארץ את הפסולת האלקטרונית שלהן. יש לנו משאיות שמסתובבות בארץ ואוספות את הפסולת. כל הלוגיסטיקה היא עלינו, כל השירות שלנו למפעלים הוא בחינם.
יש חברות כמו רפאל, שלא רוצות להוציא פסולת החוצה מטעמים ביטחוניים. אז פתחנו ברפאל עצמה מחלקה של פירוק פסולת אלקטרונית. שישה עובדים שלנו עברו בידוק בטחוני, וכיום עובדים מתוך רפאל. העובדים מפרקים את הרכיבים, ומה שנשאר הוא ברזל, אלקטרוניקה ופלסטיק. את אלה אנחנו ממחזרים, ובאמצעות הכסף של המיחזור – משלמים משכורות לתפעול. כלומר, אין חלוקת דיווידנדים. הכול חוזר לחברה".

מה ההבדל ביניכם לבין מפעלים אחרים המיועדים לבעלי צרכים מיוחדים, ברמת העבודה היומיומית?

מבחינת האנשים, העבודה תורמת להם מאוד בפן השיקומי. עד היום רוב העבודות המיועדות לאוכלוסייה זו היו אריזת מוצרים בקופסאות או ספירת פריטים, ואילו עבודה זו מעניקה להם אפשרות להתמודד בכל פעם עם משהו חדש. זה עוזר להם מבחינה שיקומית וגם מבחינה תדמיתית, בכך שהם יוצאים מהבית ומפעילים את הראש, וכמובן, מרוויחים משכורות ומכלכלים את עצמם".

ועד כמה הסביבה מרוויחה מזה?

"לפי סקר של המשרד לאיכות הסביבה מ-2003, יש 100 אלף טונות של פסולת אלקטרונית, שמגיעה ברובה להטמנה רגילה. אני משער שהיום יש הרבה יותר. 5% מהפסולת הרגילה היא פסולת אלקטרונית, ו-70% מהפסולת הרעילה היא אלקטרונית. כיום אין רגולציה על פסולת אלקטרונית, לכן היא נשלחת בדרך כלל להטמנה, מה שמוביל לפגיעה בסביבה ובמי התהום. אנחנו מקווים לשנות, בין השאר, גם את זה".

ליצירת קשר עם "אקולוגיה לקהילה מוגנת" הקליקו כאן