לדברי מומחים עד שנת 2050 ייוצרו בעולם יותר מ-8 מיליארד טונות של מוצרי פלסטיק שמתוכם יותר מ-60% יהיו מפוזרים על פני היבשות והימים מבלי להיות ממוחזרים. ואם התחזית הזאת נשמעת לכם (ובצדק) קודרת, הרי שהודעתה הדרמטית של סין על כך שהיא מתכוונת להגביל את כמויות האשפה שהיא מקבלת מרחבי העולם לצורך מחזור, הופכת את עתידנו לעגום עוד יותר. סין, אם לא ידעתם, ממחזרת יותר מחצי מכמות פסולת הפלסטיק והנייר העולמית. העובדה שמאסה בתואר "פח האשפה של העולם" כהגדרתה והחליטה לקצץ את המכסות המגיעות אליה מקצוות תבל יוצרת כבר היום בעיה לא פשוטה עבור מדינות רבות שלא יודעות איך להתמודד עם הררי האשפה שכבר החלו להצטבר בהן. אחת הבעיות המרכזיות היא שפלסטיק הוא חומר שיכול להחזיק מעמד מאות שנים. הפסולת שאנחנו משליכים לאוקיינוסים וקוברים במתקני הטמנה עוברת תהליך פירוק ביולוגי (biodegradation) ליחידות אורגניות פשוטות שלרוב אינן מזיקות לסביבה, אך לרוע המזל, החיידקים מתקשים לפרק את רוב סוגי הפלסטיק, ובכך למעשה מבטיחים לו חיי נצח כמעט. אחד הפתרונות שמציעים יזמים ומדענים הוא לייצר פלסטיק מתירס. פלסטיק שכזה, גם אם יושלך סתם כך, יוכל להתפרק בתהליך ביולוגי בניגוד לפלסטיק המוכר לנו כיום. למרבה הצער התעשייה העולמית עדיין רחוקה שנות אור מלהמיר את פסי הייצור הרגילים בפסי ייצור ירוקים, וכיום עיקר המאמץ מתרכז בניסיון למחזר כמה שיותר.

אתם ודאי חושבים לעצמכם, "נהדר, אנחנו כבר עושים את זה!" הרי כמעט בכל קרן רחוב ניצב לו מתקן מחזור, כלי התקשורת מקפידים להזכיר לנו באמצעות תשדירי שירות וזמרירים כי עלינו למחזר, ואפילו בבתי הספר מקדישים לנושא המחזור תשומת לב מיוחדת. הידד! אנחנו בדרך הנכונה! ובכן, לצערנו המציאות הרבה פחות ורודה… בפועל לא זו בלבד שמערך המחזור בישראל מקרטע, אלא שלאחרונה התבשרנו שמעל המפעל היחידי בארץ למחזור בקבוקי פלסטיק מרחפת סכנת סגירה. מפעל המחזור, בדיוק כמו כל עסק כלכלי אחר, נאלץ להתמודד עם עלויות התחזוקה והעבודה הגבוהות בארץ ופשוט לא יכול לקיים את עצמו. בדומה לחברות מקומיות רבות שכבר הבינו שמוטב להן להעביר את מפעלי הייצור שלהן למדינות שבהן כוח העבודה זול יותר, כך נדמה שמשתלם יותר לשנע את הפסולת למפעלים המרוחקים אלפי קילומטרים מישראל, פעולה שאולי חוסכת כסף, אך מגדילה, באופן אבסורדי, את הזיהום הסביבתי. שינוע הפסולת יוצר זיהום סביבתי גדול וגם מונע ממפעלים מקומיים לרכוש את חומר הגלם הממוחזר, מה שמייצר מעגל בלתי נגמר של חוסר יעילות והגדלת הפגיעה בסביבה, זו שתהליך המחזור עצמו נועד להגן עליה מלכתחילה…

אז מה אם כן הפתרונות שימנעו מאיתנו להיקבר תחת הררי פסולת פלסטית? ובכן, בתור התחלה כנראה יש לבחון מחדש את רעיון המחזור עצמו, לרכז את המאמץ בצמצום כמויות הפלסטיק החדש שנפלט בכל יום מאלפי מפעלים ברחבי העולם ולנסות ליישם, מהר ככל האפשר, חלופות המבוססות על תרכובות אורגניות שיתפרקו תוך פרק זמן סביר.