בכל חורף בשנים האחרונות מגיעים עשרות כרישים למי הים של ישראל ומתקבצים בעיקר בסמוך לכלובי הדגים באשדוד ולתחנות הכוח בחדרה ובאשקלון. מאחורי תיאורי הכרישים האימתניים הזכורים לרובנו מהקולנוע, עומדת (או שוחה) חיה על סף הכחדה שזקוקה להגנתנו ושדווקא אינה נוטה לתקוף את מי שאינו מפגין תוקפנות כלפיה.

על פי הנתונים בשנים האחרונות נצפים לאורך חופי ישראל יותר ויותר כרישים מבעבר אף על פי שאוכלוסיית הכרישים בעולם בכלל ובים התיכון בפרט הולכת ומידלדלת. מדווח כי יותר מ-100 מיליון כרישים ניצודים בעולם מדי שנה וכי אוכלוסיית הכרישים בעולם הידלדלה בעשרות השנים האחרונות ב-90%. על פי  ארגון ה- IUCN(האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע) כרישים חופיים גדולים שהיו נפוצים בעבר בים התיכון, כמו כריש הסנפירתן והכריש העפרורי אינם נצפים עוד בדיג ואינם מדווחים כלל ברוב אזורי הים התיכון. עם זאת, מחקר שנערך בישראל בשנת 2014 העלה כי אלו בדיוק מיני הכרישים הנפוצים בישראל, לצד 48 מיני כרישים אחרים שנצפו בחופי הארץ.

ארגון ה- IUCN הכריז בשנת 2016 כי יותר ממחצית ממיני הכרישים בים התיכון הם בסכנת הכחדה. אחת הסיבות  לכך, ואולי המרכזית שבהן, היא היותה של אירופה היצואנית המובילה של סנפירי כריש לסין, שם הם משמשים למאכל ולעריכת טקסים דתיים ומהווים סגולה לפריון. בנוסף לכך הכרישים מגיעים לבגרות מינית רק בגיל 20 ויכולים להעמיד צאצאים בתום היריון שנמשך שנתיים, ולכן קצב התרבותם אינו מספק לנוכח ממדי הציד. בשנים האחרונות מצביעים המדענים על חשיבותם של הכרישים כטורפי-על במערכת האקולוגית. הפרה של האיזון האקולוגי עלולה להביא לעלייה משמעותית בכמות בעלי החיים הנטרפים על ידי הכרישים וירידה בכמות בעלי החיים הנטרפים על ידיהם, מהלך שעלול לגרום לקריסה של אוכלוסיות בעלי חיים רבות.

החוקרים משערים כי הכרישים מגיעים לחופי ישראל בתקופת החורף בזכות טמפרטורת המים הגבוהה סביב תחנות הכוח ומתקני ההתפלה. בנוסף לכך משערים החוקרים כי ייתכנו השפעות של אחוז המליחות של המים וזמינות המזון בנקודות ההתכנסות.

כחלק מן המחקר עורכים החוקרים תיוגים של הכרישים. כדי לתייג כריש מצמידים אותו לדופן סירת המחקר ומצמידים לו חוט סיליקון לזיהוי. למספר קטן של כרישים מצמידים משדר לווייני כדי לעקוב אחר המיקום של הכרישים ולהתחקות אחר דפוסי הנדידה שלהם.

אחת התגליות המרתקות היא כי חלק גדול מהכרישים הם למעשה כרישות וכי מרבית הכרישים העפרוריים שמגיעים אלינו הם בעצם כרישות נקבות ואילו מרבית הכרישים הסנפירתנים הם זכרים. עוד מצאו החוקרים כי שני המינים לא ממש מתערבבים זה עם זה, וכי נקבות הכריש העפרורי שוחות בעיקר ליד המים הזורמים מתחנת הכוח והזכרים שוחים סביב התחנה. כיום מנסים החוקרים לברר אם הגעת הנקבות לכאן קשורה ברבייה ואם הן מגיעות לכאן כשהן הרות, ולכן החלו לערוך להן בדיקות אולטרסאונד.

ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שחל בה איסור מפורש על ציד כרישים, והחוק החל להיאכף בשנת 2008. העלייה בכמות הכרישים באזורנו עשויה להעיד על כך שאזור החוף של ישראל משמש בית גידול חיוני לכרישים בים התיכון וכי עלינו לשמור ולהגן עליהם כדי לסייע בשימור המערכת האקולוגית של הים התיכון כולו. לאחרונה פועלים המדענים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, עמותת אקואושן למחקר ימי וסביבתי ורשות הצלילה להסדרת התצפית בכרישים תוך הגנה עליהם ועל הציבור. שאיפתם היא להפוך את האזור הייחודי לשמורת טבע שיש בה נוהלי צלילה מסודרים ובטוחים לכרישים ולבני האדם. לצד כל אלו ממשיכים להיערך מחקרים המבקשים להתחקות אחר הסיבות להגעתן של קבוצות של כרישות לכאן ולתופעה הייחודית שהפכה דווקא את ישראל לבית גידול חורפי המועדף על הכרישים.